מאלפת בסגנון חופשי

האריסטוקרט שכב על המיטה, ראשו מורם מעט ונתמך על הכרית.
לוליטה התהנדסה אל עבר איברו הזקור והוא חייך כלפיי.
היא שלפה ממנו את תחתוניו, הצמודונים השחורים, והחלה לשאוב אל פיה את איברו.
הנחיתי אותה איפה לגעת ואיפה לא.
מי מכיר את האריסטוקרט שלי יותר ממני? הוא לא אוהב שנוגעים לו בפיטמות, אבל אוהב להעריך מציצה טובה...
לוליטה הייתה צייתנית.
היא, קטנה וקומפקטית כזו, הסיטה את שיערה המתולתל כדי שיוכל לראות את פניה כשהיא מלקקת אותו, ואני ניגשתי לאחוז בשערה, ללפוט אותו ולכרוך אותו סביב אצבעי.
היא השמיעה קולות יניקה רמים, ואני ידעתי שאו-טו-טו האריסטוקרט שלי יהיה מוכן בשבילי.
הוא התרומם מעט ולפט את עכוזה הקטן. מספינק בה מידי פעם ונוהם...
היא ליקקה את אשכיו, בדיוק כפי שהוריתי לה, כמו שאני יודעת שהוא אוהב, והכינה אותו בשבילי. חמודה שכמוה, אחרי שזיינתי אותה עם סטראפ-און היא החליטה שאני אהבת חייה... מי היה מאמין...
האריסטוקרט היה מיוחם ומוכן לתת לי את מה שרציתי.
"בוא", ציוויתי, והוא, אדון שכמוהו, ניגש למלאכה.
לוליטה זזה ממנו, נסוגה לירכתי המיטה והניחה לי להנות מחדירה עמוקה ומתמשכת.
באותו יום חזרתי משהות ארוכה באילת, והייתי מאוד חרמנית. לא עניינו אותי חדשות הקהילה, ולא חדשות העיר שלי... לא עניין אותי כלום חוץ ממה שהאריסטוקרט שלי יכול להעניק לי...
חצי שעה לפני כן לוליטה ירדה לי ועינגה אותי עד סף אלוהי, אבל עדיין הייתי חייבת להרגיש אותו..
לחוש את איברו נכנס ועושה בי מה שאני אוהבת. חזק וגברי, מהיר, אך עם זאת רגיש לצרכיי...
אמרתי לו אינספור פעמים שהוא עובד נהדר עבורי, והוא לא ידע להבין שאני הבועלת..
הוא נכנס אליי בדיוק כמו שאני אוהבת, מהיר וחזק, נתן לי לחוש את נשיותי המתעצמת כלפיו, כובשת אותו לתוכי, עוטפת אותו, ונהנית מעוצמתו הגברית המענגת אותי..
יותר מידי זמן שהיתי באילת.
יותר מידי זמן, בו התחילו איתי ברמנים חסונים, מצילים שריריים, ועובדי מלון מפולפלים... יותר מידי זמן שיחקתי עם עצמי, מחכה לרגע, לתחושה, למגע האמיתי שלו...
והוא עשה את העבודה. הוא נגע, ליטף, חדר, והעניק לי את האורגזמות הראשונות מזה זמן שנגרמו על ידי חדירה גברית אמיתית.
נזכרתי בבית המלון בו שהיתי באילת.. החדר הסטנדרטי, כמו כל שאר החדרים..
נכון שזיכו אותי בשמפניה (טוב, בלונדינית, אחרי הכל), ונכון שהביאו לי סלסלת פירות... ונכון שהמציל החתיך מהבריכה כרע על ברכיו והתחנן שאמשיך להצליף בו ולחדור אליו......
אבל המגע של האריסטוקרט שלי היה חסר לי כל אותה העת. המגע הרך, אך תשוקתי, המגע הכנוע, אך הבועל שלו... רך וגברי, חזק, ספק נותן ספק מקבל...
עיניו הביטו לתוך עיניי, ולוליטה חיכתה בפינת החדר, צופה במתרחש.
עוד אורגזמה, ועוד אורגזמה. הגעתי לרצף מהיר ועוצמתי, שרשרת אורגזמות. מה שקוראים לו "מולטי".
והוא עדיין מתפקד, עדיין זקוף ומעניק לי את אשר אני רוצה.
"צא", אמרתי ברכות, והוא יצא. "עכשיו תן לה גם משהו". היא חייכה כלפיי, חיוך של אהבה, והוא הפך אותה על בטנה וחדר אליה בעוצמה שרק לו יש.
הוא נכנס ויצא ממנה במרץ עד שהגיעה על סיפוקה, נאנחת וגונחת כמו כלבה טובה.
"אתה יכול לגמור", שמעתי את עצמי אומרת, והוא הוציא את עצמו על גבה הקטן והלבן. ריסוס זהיר של תשוקתו עיטר את גופה, והיא עדיין מחייכת כלפיי...
האריסטוקרט צנח על המיטה מותש אחרי עבודה מרובה, ולוליטה התרפקה על חזי הרך, מלטפת..
בעוד אני מהרהרת בקורות אותי באילת, עיר החטאים, בכל הסשנים ההזויים, בכל החתיכים, בתיירים (מי ידע שבעונה הזו יש תיירים בכלל?), חבוקה על ידי לוליטה, ומצונפת על חזו של האריסטוקרט, נרדמתי, שינה טובה, שנת ישרים, שינה של מישהי שקיבלה את מה שרצתה מזה זמן רב...
"את מדהימה", הוא מילמל תוך כדי שינה, ואני לא שמעתי.....