לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 0:10
זימנתי אליי את תומר, נשלט שהכרתי לפני שנים באחת ממסיבות הקהילה. במשך שנים הוא העריץ אותי מרחוק, תמיד היה שם ברקע, תמיד ביישן מידיי לגשת.
השנים היטיבו איתו. נראה כאילו הוא גבה, וללא ספק התרחב, בדיוק כפי שאני אוהבת. גבר מפותח, שדואג לשמור על גופו, על הרכוש שלי.
הוא הגיע ומייד הניח את שפע הדברים שהביא איתו על השולחן והוריד את המעיל והצעיף. החולצה השחורה הצמודה הבליטה את חיטוביו ותאבוני נפתח.
נתתי לו לסדר את מנות הסושי שהוריתי לו להביא, למזוג את היין המתקתק שאני אוהבת ולהתחיל לגלגל את הסיגריה הארוכה שלי. כשסיים מלאכתו מיהר לנקות פירורי טבק סוררים והמתין שאסיים לסעוד את ליבי.
כשסיימתי, הוא אסף את תכולת השולחן ובמחי מגבון נשכח זכר הארוחה הקטנה שלי. ידו הושטה כלפיי, אוחזת בסיגריה שלי, ובידו השניה דלקה מצת. שאפתי את ניחוח הקטורת לראותי, בזמן שעבדי חלץ את סנדלי העקב מרגליי, והחל לעסות אותן.
כעבור שעה קלה של עיסוי וליקוק כפותיי, ציויתי עליו להתפשט וסגרתי את הקולר העבה על צווארו הרחב. הקולר הבליט את שרירי החזה, הכתפיים והטרפז שלו, עד שלא יכולתי לעצור מלחפון אותם כפלסטלינה גמישה ולשרוט אותם להנאתי.
איברו העצום הזדקר, נעמד דום מולי, מזמין אותי לכרוך סביבו שרוך ארוך, הכולא את הדם לזקפה עוצמתית ומפריד בין האשכים התפוחים שלו. היצירה האומנותית שלי רק הדגישה את גודלו הענק של האיבר וגירוי עז אחז בי. ביד אחת סטרתי קלות על אשכיו של הגבר הכנוע שלמרגלותיי וביד השניה אחזתי בפניו בתשוקה.
המוסיקה התחלפה בפלייליסט המתנגן ברקע ואני דחפתי את ראשו אל בין רגליי, עוצמת את עיני ומתענגת על לשונו המדוייקת, תוך שאיפות קטנות מהסיגריה שלי.
הנחתי לו לעשות את מה שהוא כל כך טוב בו, מתמכרת לתחושות שלשונו מותירה בי, רוטטת ומתפרצת אל תוך פיו הלוהט שוב ושוב, וכשכבר הפסקתי לספור את פרצי העונג הרבים, העברתי את אצבעי על פניו, מרמזת לו שיקום. הוא ציית מייד, התיישב על ברכיו והמתין במבט שואל להוראותי. העברתי את מבטי על שולחן הקפה שלפניי, מתעכבת על מספר פריטים, נותנת לו להבין לבד את שנדרש ממנו. הוא עבד צייתן, יעיל, והכי חשוב: קולט מהר. ידיו ריחפו מעל השולחן ותוך דקותיים כבר היו מונחים בידי כוס היין וסיגריה מגולגלת חדשה.
לגמתי לאטי מהגביע, נרגעת מעט, מסדירה נשימות, מכינה את עצמי להמשך הלוהט שתיכננתי.
מתחת למושבי, משכתי מזוודה קטנה ושלפתי ממנה צמד מצבטים, באט-פלאג ושרשרת הנתלית מהקולר עד לצמידי מתכת האוזקים את הידיים. שתלתי בגופו את האביזרים, נהנית מהקולות שהם גורמים לו להשמיע כאשר גופו פוגש בם, ואז מיקמתי אותו על המיטה בעמידת שש. הידקתי את המצבטים על פטמותיו, דחקתי את הבאט-פלאג באחוריו, ואל ידיו האזוקות היצמדתי שרשרת נוספת, באמצעותה אוכל לשלוט בכל תנועותיו.
כאשר כל התפאורה היתה לשביעות רצוני, השתחלתי גם אני למיטה, בגבי אל העבד שלי, והרמתי את ישבני כלפי איברו המגורה והענק. עוד לפני שהכנסתי אותו יכולתי לחוש ברטיבות המציפה אותי, וידעתי שמהאורגזמה הראשונה לא אוכל להתחמק. ברגע שאיברו פגש באיברי, התחברנו כמו שני כיוונים מנוגדים של מגנט. העונג, התחושה, החמימות, הגודל, הזוית שנוגעת בדיוק בדיוק איפה שצריך ומביאה אותי לאורגזמה לוהטת שלא ניתן להתנגד לה.
"תמשיך!", ציוויתי, מושכת בשלשלאותיו, גורמת לו להיות ה"פאקינ-מאשין" האנושי שלי, מתעלמת מאגלי הזיעה הקטנים שעל מצחו וחזהו, נותנת לו לעבוד קשה בשבילי. גם כאשר ביקש לשתות מעט מים השבתי לו שימתין עד שאחליט, נהנית מהטוטאליות שלו.
כעבור כמחצית השעה, כאשר המכונה האנושית שלי כבר היתה קרובה לעילפון, הותרתי לו לנוח, לשתות, ואף להתקלח, יודעת שהוא יודע שעכשיו מתחשק לי להחליף תנוחה.
הוא חזר רענן ומעלה ניחוחות סבון ודיאודורנט, טיפס מעליי וחדר אליי, משתדל לעצום את עיניו או להסיט מבטו לוילון, לחשוב מחשבות של יום יום, לחשוב על עבודה, לחשוב על חדשות, לחשוב על כל דבר שיסיח את דעתו מלראות ולשמוע את גופי מתנועע תחתיו, מכתיב לו את הקצב הרצוי לי, מתפתל בעונג לעוד ועוד אורגזמות שאיברו מסוגל לספק.
"הגבירה, אני לא יכול יותר", קולו היה סקסי, מיוסר. איברו הזקור קיבל גוון אדום-סגול מרוב דם שנלכד בתוכו ומרוב גירוי שלא קיבל פורקן כבר ימים רבים. "אם אני ממשיך אני גומר, אני כבר לא יכול..", קולו נשמע מרוסק ואני רק התחרמנתי עוד יותר למראהו חסר האונים. "זה בסדר", שמעתי את עצמי עונה, קמתי, ארזתי קרח מהמקפיא במגבת קטנה ושבתי במהירות למיטה, מצמידה את "קומפרס הקרח" לאיברו.
"ההה..", נפלטה מפיו יבבה, ואני ידעתי שבדקות הקרובות אני יכולה לנצל זקפה מאולצת לעצמי מבלי שהוא יחוש דבר באיברו. השכבתי אותו על גבו ומבלי להמתין לאישור התיישבתי עליו, דוהרת במהירות, מתחככת באיברו, שלמרות שעבר עינויים, הוא תמיד זקור, זקוף ועצום. מותניי כאילו זזו מעצמן, שרירי הבטן שלי נמתחו והתכווצו, פטמותיי הזדקרו, צמרמורת חלפה בכל גופי ופרץ אדיר של מולטי-אורגזמה פילח את איבריי.
צנחתי חסרת נשימה לידו והוא ניסה ללטף אותי ביד רועדת מתשוקה. "אני עייפה", התנשמתי והתכרבלתי על גופו החסון. "גבירתי, בבקשה.. כואב לי..", הוא לחש, ואני התרתי את השרוך מאיברו כתגובה. " תודה", הוא לחש בשנית, "גבירתי?", ידעתי מה הוא צריך, והאמת שגם הגיע לו. הוא התאפק יפה בתקופה האחרונה ועבר התעללויות לא קטנות. הושטתי לו כף רגל מטופחת והוא ליקק אותה בתאווה, תוך כדי שהוא מלטף את איברו. "אתה יכול", הודעתי לו וחייכתי חיוך מלכותי כשלנגד עיני הוא פלט את מלוא זקפתו, מתנשם וגונח, אסיר תודה על שהרשיתי לו לפרוק את אונו.
לבשתי את חלוק הסאטן שלי, סידרתי את שערי וניגשתי למראה לבחון את דמותי. הדמות הנשקפת נראתה מסופקת. חייכתי לעצמי והורדתי מפתח קטן מהשידה הסמוכה. סובבתי את המפתח בחור מנעולו של כלוב נסתר מתחת למיטתי ושיחררתי משם עבד כלוא. "שמעת איך נשמע זין גדול?! שמעת, פיצפון?!", אפריים הקטן, שלא סתם קוראים לו כך, הביט בי, מושפל. ידיו היו קשורות מאחורי גבו, ועל מכנסי הטרנינג שלו נראה כתם לח שנפלט בעל כורכו. צחקתי למראהו הפאתטי, משחררת את ידיו ומותירה לו לפתוח את שפתיו, שעד עכשיו אחזו בארבעה שטרות כחולים, שכעת נשמטו מפיו, רטובים, על הרצפה שלי, ושלחתי אותו לדרכו.
ליל מנוחה.