מאלפת בסגנון חופשי

עוזר הבית שלי הגיע כדי לתקן את הדליפה מצנרת המטבח, ובאותה הזדמנות אולי לסדר את המדפים בסלון ואת ראש המקלחת...
חיכתה לו עבודה רבה, שתארך מספר שעות, ובעודו פורס את כלי העבודה שלו, צלצל טלפון הנשלטים שלי. על הצג הופיע שמו של אחד מהנשלטים החביבים עליי, גיא.
גיא בחור גבוה, שזוף כל ימות השנה, בעל מבנה גוף משולש של מי שנמצא בחדר כושר חמישה ימים בשבוע, ועיניים ירוקות בהירות, שבחורף הן הופכות לאפורות.
לא יכולתי להתעלם מהצלצול שלו, ותוך כדי לחיצה על מקש הסנד, כבר התחלתי לתכנן את הסשן שלי איתו.
"מה שלומך, גבירתי היפה?", פתח גיא את השיחה.
"מצויין, כרגיל", השבתי מכאנית, תוך כדי חיטוט במזוודת הבדסמ שלי.
מזוודת הבדסמ היא תיק ג'ימס בונד חום, אשר דאגתי למלא באביזרי סאדו מגוונים, מספר דילדואים בצורות וגדלים שונים, מגוון אביזרי בונדג', ועוד כמה צעצועי כאב חביבים.
"גבירתי?", ניעורתי מהחיטוט והבנתי שלא שמעתי את מה שנאמר מצידו השני של הקו.
"כן", חייכתי לעצמי, "לא שמעתי אותך, תחזור על מה שאמרת"
"שאלתי אם נוכל להפגש עכשיו", ענה בהיסוס, "יש לי יום חופשי היום וממש התגעגעתי אליך, גבירתי"
החיוך שעל פניי התרחב. ברור שאנחננו ניפגש.. אני כבר בעיצומו של תכנון... אמנם הבית תפוס עקב שיפוצים, אבל..
"תחכה לי בעוד חצי שעה במלון דן ברחוב הירקון", שלפתי את שם המלון הראשון שעלה במוחי. מלון דן הוא מלון שזכה לדירוג של יותר מחמישה כוכבים ולרגע חלף בראשי חישוב כלכלי, אך מחקתי את המחשבה. גיא בחור אמיד מאוד וכסף לא מהווה בעיה עבורו. הוא אוהב לפנק אותי ובכל פעם שאנו נפגשים הוא מגיע עם מנחה יפה, פרחים ומידי פעם מגיע אחריו שליח ממסעדה נחשבת.
"מלון, גבירתי?", גיא חיכה להסבר, אבל אני רק אמרתי לו "תתקשר להודיע לי באיזה חדר אנחנו, ותמתין לי בחדר בעירום ועל ארבע".
"כן, גבירתי", אמר בדיוק כשניתקתי את השיחה.
סגרתי את המזוודה על תכולתה, לקחתי בשקית גדולה עוד שוט רכיבה, שוט זנבות וספנקר מעור, העברתי מברשת בשערי ויצאתי מהבית, לא לפני שחילקתי הוראות אחרונות לעוזר הבית שלי.
הדרך למלון דן הייתה מהירה ונטולת פקקים, ובעודי מחייכת לאיש החניון, שהסכים להכניס אותי לחניית המלון בלי אישור, צלצל טלפון הנשלטים, ושמו של גיא היה על הצג.
"גבירתי", הוא נשמע טיפה מתנשף, "אנחנו בחדר 617. יש לנו נוף לים, והרשיתי לעצמי להזמין יין עבורך".
"מצויין! חכה לי כפי שסיכמנו", סגרתי את השיחה.
חלפתי על פני הלובי המפואר, עליתי במעלית עד לקומה השישית ופניתי לכיוון חדר מספר 617. הדלת הייתה מעט פתוחה, רק סדק צר, ומצידה השני נשמעה מוזיקה חלשה שכנראה בקעה מהטלויזיה.
נכנסתי לחדר ורגליי דרכו על שטיח בצבע בורדו עמוק. החדר היה מעוצב למשעי, בסיס המיטה בגוון חום כהה, שמתאים לשידות ולארון הגדול, וילון חום כבד ולידו וילון לבן, שמתאים למצעים הנקיים, ציור תקרה מופשט שסביבו תאורת ספוטים חלושה, ושני צמחים ירוקים שפוזרו בצורה לא סימטרית בחדר.
למרגלות המיטה חיכה לי גיא, עירום ושזוף וורד אדום בפיו.
השרירים שלו גדלו, חשבתי, והעברתי עליו מבט נוסף, רק כדי לוודא שצדקתי.
מימינו עמדה עגלת שירות כסופה וכשקרבתי אליה ראיתי שהיא עמוסה בצלחת תותים, צלחת פירות נוספת, בקבוק יין אדום ובקבוק שמפניה.
ליד הבקבוקים נחה שקית וורודה, קשורה בסרט מוזהב.
גיא הביט בי והגביה את ראשו כלפי, ממתין שאקח מפיו את הוורד.
חייכתי ולקתי את הפרח הגדול, הרחתי אותו והנחתי אותו על עגלת השירות. גיא חייך, מבסוט מכך שהוא עדיין יכול להפתיע אותי כל פעם מחדש.
הנחתי את המזוודה על המיטה ושלפתי מתוכה קולר שהולבש על צווארו. יש לי פטיש לקולרים. אני חושבת שגבר גדול ושרירי תמיד יראה טוב יותר עם קולר. זה סקסי, זה מבליט את הגוף שלו, זה עושה לי חשק לקפוץ עליו...
"תסתובב!", פקדתי, תוך כדי לבישת הסטראפון, ציפויו בקונדום ומשיכתו בקרם סיכוך. החדירה אל גיא היא תמיד חוויה מעוררת. הוא גונח מהנאה, גונח מכאב, שוב גונח מהנאה... באחד המפגשים הראשונים שלנו הוא הצליח להפתיע אותי ולגמור מחדירה אנאלית בלבד, ואני כמעט הצלחתי לגמור רק מלראות את זה.
הוא תמיד חלק, תמיד מחוקן, תמיד נקי ותמיד נהנה מכל מה שאני מעוללת לו. ואני מעוללת לו...
חדרתי אליו בקלות והוא השמיע קולות הנאה סקסיים שרק עשו לי חשק להצליף בו. הספנקר היה הכי קרוב אליי, ותוך כדי שאני חודרת אליו, אחזתי בספנקר והתחלתי להכות את ישבנו החטוב.
הוא נאנק, ואני הגברתי את קצב החדירה ואת קצב ההלקאה.
כשהרגשתי ששרפתי יותר מידי קלוריות יצאתי ממנו בבת אחת, התיישבתי על המיטה הצחורה וציוויתי עליו להתיישב עליי.
גיא התיישב על הסטראפון כשפניו אל הדלת והתחיל לעלות ולרדת לפי קצב השריטות של ציפורניי על גבו. הפעלתי את הרטט של הסטראפון ושנינו נאנחנו יחד כשהמכשיר התחיל לרטוט.
שלפתי מהמזוודה שלידי את גלגל הכאב. ביד אחת העברתי את הגלגל על גבו, ובשנייה שרטתי את שאר הגב בציפורניים שלי, שעוצבו כטופרים חדים.
נקודות קטנות של דם בצבצו מתוך השריטות שלו, אבל גיא כבר היה באקסטזה ולא הרגיש.
הוא המשיך לעלות ולרדת בקצב מתגבר ואני משכתי את העגלה הכסופה אליי עם הרגל, הצלחתי לקחת גביע יין ריק, בלי לשבור שום דבר, וקירבתי אותו לאיברו של גיא.
הוא גנח רמות בקולו הגברי וצנח על הסטראפון בזמן שאספתי את פליטתו לתוך הגביע.
הקמתי אותו מעליי, נתתי לו דקת מנוחה, ואז לפתתי את זרועותיו ואזקתי אותן מאחורי גבו.
את שוט הזנבות הכנסתי למקפיא הקטן במיני-בר.
השכבתי אותו על המיטה, התקנתי על פטמותיו מצבטים ואת איברו נעלתי בכלובון קטן.
הסרתי את המכנסון הקצר שלי והתיישבתי על פניו, עולה ויורדת על לשונו החמה, משחקת בידי עם המצבטים, ומידי פעם סותרת לו על פניו היפים.
הוא לא הפסיק ללקק אותי ולשתות אותי, גם כשפטמותיו כמעט נעקרו ממקומן, רק יילל חלושות.
נעתי עליו, מועכת את פניו, חוסמת את דרכי הנשימה שלו ומשחררת, מגבירה את קצב תנועותיי עד לבואו של הפורקן המיוחל בקולות רמים.
עוד בטרם נרגעו פעימות ליבי, הפכתי אותו על בטנו והלכתי לחטט במזוודה. שבתי עם נרות דולקים והשוטים שהבאתי איתי, את שוט הזנבות הוצאתי מהמקפיא.
התחלתי לשפוך על גופו החלק שעווה רותחת שהצטברה במסגרת הנרות והוא זעק כשהחלב נגע בעורו.
כשדעכו מעט הנרות, עברתי לשלב ב', והצלפתי בו לסירוגין עם שוט הרכיבה ושוט הזנבות. שוט הרכיבה השאיר על ישבנו סימנים אדומים ושוט הזנבות הקפוא השאיר על גבו שרוכים בוערים, כאילו היה עשוי מזנבות אבן.
זעקותיו גברו, כעת הוא כבר ממש צעק והתפתל.
לפתע נשמעו דפיקות בדלת. חדלתי באחת מההצלפות, וגיא השתתק. הדפיקות בדלת שוב נשמעו. כנראה שלא הייתה זו הזיה... לבשתי במהירות את המכנסון שלי, זרקתי על גופו של גיא מגבת גדולה וניגשתי לראות מי החצוף שיעמוד מולי כשהדלת תיפתח.
החצופים היו לא פחות ולא יותר מאשר שני שוטרים במדים. שוטר ושוטרת. השוטר דיבר ראשון "שלום, הזמינו אותנו לבדוק שהכל בסדר".
מצמצתי אליו, מופתעת, וגמגמתי משהו שנשמע כמו "הכל מצויין"...
השוטרת, שעמדה מעט לפניו, הרחיקה מבטה לתוך החדר והצליחה לראות את הגוש העטוף שעל המיטה זז מעט ונושם בכבדות. היא לקחה את השוטר הצידה ולחשה לו משהו. הוא ענה לה משהו בחזרה, והיא רק הנהנה כלפיו. הוא הביט בי, הניד בראשו והסתלק לעשות משהו חשוב, ואילו השוטרת נשארה לעמוד מולי. נדמה היה לי שאני רואה חיוך קל בזויות פיה.
היא הייתה יפה. היה לה שיער ארוך, שחור וחלק, אסוף בקוקו גבוה מתחת לכובע שלה, עיניים שחורות מאופרות בקפידה, שפתיים בשרניות ואדומות ועור בהיר וגמיש. היא הייתה כמעט נמוכה ממני, אבל עם הכובע שלה היא הצליחה לעבור אותי בכמה סנטימטרים.
היא הציצה שוב לתוך החדר והחזירה מבטה אליי, תוך שהיא מניעה את סנטרה, כאומרת "מה הולך שם?"
פתחתי את הדלת לרווחה והכנסתי אותה פנימה. היא לא פיספסה את המזוודה הגדולה שנחה על המיטה ליד גיא, והחיוך הקל שלה הפך לחיוך רחב.
"מיכל", הצגתי את עצמי. "את צריכה תעודת זהות, או שאפשר לוותר על הרשמיות?"
"ואני חשבתי שזו מזוודה של סמים כשהזעיקו אותנו", היא צחקקה והושיטה לי יד ללחיצה. "נעים מאוד, לילך".
לחצתי את ידה והצעתי לה לשתות משהו. "אני לא יכולה לשתות בתפקיד", אמרה ולקחה מידי את כוס היין שמזגתי לה. "זה בסדר", עניתי לה, "גם אני לא שותה בתפקיד", השקנו כוסות ולגמנו מהיין בשקט.
הסרתי מגיא את המגבת שכיסתה את גופו החבול, ולילך מצמצה בסקרנות.
הפכתי את גיא על גבו, וצחקוק קל נשמע מפיה כשראתה את הכלובון שענדתי על איברו. למשמע הצחקוק התחיל איברו לתפוח בתוך הכלובון, עד שנראה כאילו הוא מנסה לברוח מסורגי הפלסטיק העבים שהקיפו אותו.
הרמתי את רגליו והצמדתי את ברכיו לחזהו. זה היה קשה כי ידיו היו עדיין אזוקות מאחורי גבו, אבל הוא די גמיש. קשרתי את רגליו לגופו על מנת להשאיר אותו בתנוחה הזו ופניתי אל לילך.
"לרגל ההכירות החדשה שלנו, אני חושבת שאפשר לפתוח בקבוק שמפניה", חייכתי.
לילך הייתה עסוקה בפתיחת כפתורי חולצת המשטרה שלה, והנהנה כלפיי בלי לשמוע מה שאני אומרת.
לקחתי את בקבוק השמפניה מהעגלה, ניערתי אותו קצת, משחתי את צידו האחד בחומר סיכה, ותוך כדי שלילך חושפת חזיית תחרה סגולה, דחפתי את הבקבוק לישבנו של גיא.
גיא ולילך צעקו יחד – הוא מכאב, והיא מהפתעה.
לילך נכנסה מהר מאוד לעניינים, נפטרה מהמכנס שלה, אחזה בשוט והתחילה להצליף בישבנו של גיא, בדיוק ליד הבקבוק שבצבץ ממנו. כעבור כמה שניות נהדף פקק הבקבוק בקול יריה לחלל החדר ושמפניה החלה לזלוג על השטיח הבורדו. מיהרתי למלא גביעים, ושוב השקתי כוסות עם לילך.
לאחר לגימה קטנה לקחתי את הגביע שקודם אסף את פליטתו של גיא והשתנתי לתוכו.
"קח, חמוד. שלא תרגיש שאנחנו שותות לבד", קירבתי את הגביע את שפתיו והוא גמע מן התערובת.
לילך התקרבה אל פניו של גיא והוסיפה יריקה עסיסית למשקה שלו. גיא גמע אותה עד תום.
שלפתי מתוכו את בקבוק השמפניה המרוקן ושיחררתי אותו מכבליו.
"עמוד!" ציוויתי, ולילך התחילה לערוך עליו "חיפוש". הגשתי לה כפפת גומי חד פעמית, היא גלבה אותה והמשיכה בחיפוש חודרני עמוק בעכוזו של גיא.
פי הטבעת שלו כבר היה פתוח מרוב התעסקות, ולילך הצליחה לעשות לו פיסטינג בלי להתאמץ.
גלבתי גם אני כפפת גומי ועזרתי ללילך להרחיב את פתחו האחורי של גיא. גם האגרוף שלי נכנס, כמעט כולו, אמנם בקושי, אבל נכנס.
אחרי חיטוט ממושך הוצאנו את הידיים מתוכו וסובבנו אותו עם הפנים בכיווננו.
האיבר של גיא היה סגול ונפוח בתוך הכלובון ואני חייכתי בסיפוק.
לילך הביטה בפלא הזה ושאלה אם אפשר להסיר את הכלובון ולהשתמש באיבר החבוי מאחוריו. גיא חייך חיוך קטן וחשב שאני לא רואה, ואילו אני רק משכתי בכתפיי ואמרתי לה "בכיף.. תרגישי חופשי להשתמש"
הסרתי את מפתח הכלובון משרשרת שענדתי על צווארי ושיחררתי את האיבר שקפץ החוצה במימדים עצומים.
לילך התפשטה לחלוטין והתחילה לטפס על גיא שהתיישב בנתיים על המיטה. "אתה!", פניתי אליו והוא הישיר אליי מבט מבוהל, "שלא תעז לגמור! ברור?"
עיניו נפלו והוא אמר בשקט "כן, גבירתי".
לילך התיישבה על האיבר הזקור והתחילה להאנח, ואני בנתיים העברתי על גבו של גיא את גלגל הכאב, רואה אותו מחזיק את עצמו בכוח, עוצר את האורגזמה, מנסה לחשוב על גולדה מאיר או על גן רינה... העיקר לא על המתרחש בחדר המלון..
ללילך היה גוף נערי קטן ומוצק והשדיים שלה קפצו עם כל תזוזה שלה. הייתי חייבת לגעת בהם.. ליטפתי את חזה בזמן שהיא נעה והפטמות שלה התקשחו בין אצבעותיי.
היא האטה את תנועותיה ובלי לצאת, הצליחה להתהפך על הגב כשגיא נמצא מעליה. קרבתי אליה לנשיקה רטובה והיא סימנה לגיא שיכנס אליה במהירות גבוהה יותר.
נשימותיה גברו והיא נאנחה לתוך פי, לופטת אותי חזק וגומרת ברעידות קטנות.
גיא רצה להמשיך, אבל פקדתי עליו לצאת מלילך ולעמוד בפינה.
לילך קמה להדליק סיגריה והציתה גם לי אחת, ואילו גיא עמד שפוף בפינת החדר וזיקפה עצומה בין רגליו.
עישנו את הסיגריה בשקט, מביטות בו ומצחקקות, מוציאות עשן לעברו ומשתדלות לאפר לתוך המאפרה הקטנה. בטרם סיימתי את הסיגריה קמתי אליו, לא לפני שלקחתי מהמזוודה שרוך חום עבה, קשרתי את האיבר שלו, ודאגתי להפריד בין האשכים.
גיא נאנק וטיפה קטנה טיפטפה מאיברו וצנחה על השטיח. קיוויתי ששירותי הנקיון של המלון מצדיקים את מספר הכוכבים הרב שקיבל, כי ללא ספק הרגשתי שהרסנו את החדר...
כשהייתי מרוצה מהקשירה ההדוקה קירבתי אל אשכיו את מה שנשאר מהסיגריה הבוערת שלי. הוא קיפץ ואני נזפתי בו שלא יזוז אם הוא לא רוצה לאבד אותם.
אמנם גיא מגולח כולו, אבל שערות בודדות השמיעו קול פצפוץ חלש והעלו ריח שרוף. גיא צעק.
לילך צחקה בקול וקמה מהמיטה בכיוונינו.
היא רכנה לידי והוסיפה גם את הסיגריה שלה לפעילות.
גיא המשיך לצעוק בכל פעם שנשרפה לו שערה ואנחנו המשכנו לצחוק.
החלטתי שהגיע הזמן לעינוי קטן אחרון ולחשתי משהו באזנה של לילך. היא חייכה.
קמתי ואזקתי שוב את ידיו של גיא מאחורי גבו ושמתי לו גאג בפה. הוא כבר היה מותש, אבל עדיין זקוף.
לילך התחילה למצוץ את איברו של גיא והוא פלבל בעיניו.
זקפתו התחזקה וורידים גדולים תפחו עליה. לילך המשיכה לינוק אותו ואני החזקתי את גיא מאחור. ראיתי את שרירי הבטן שלו נדרכים, מתכווצים ונרפים ושוב מתכווצים ונרפים, כולו בוער מתשוקה. הוא התמכר לחום פיה של לילך והתחיל להתקפל מעט קדימה.
אני מכירה את הקיפול הזה. זה הסימן שהוא עומד לגמור. הקשתי באצבע ארוכה על כתפה של לילך והיא הפסיקה למצוץ בפתאומיות.
"אאא..גגגהההה"... שמעתי את גיא מנסה לומר משהו דרך הגאג שחסם את פיו. הוא הזיע והיה אדום ממאמץ. הוא ניסה לשחרר את ידיו, אך האזיקים בהם אזקתי אותו היו האזיקים המשטרתיים של לילך.
חיכינו חצי דקה עד שגיא נרגע מעט ולילך חזרה לפעולת המציצה.
גיא הביט בי במבט מלא תחנונים וחזר להתנשף. לילך שאבה את איברו עמוק לתוך פיה, ומנקודת התצפית שלי נראה היה שהיא עושה זאת טוב. שריריו של גיא המשיכו לרטוט, הבטן עולה ויורדת, שיניו כמעט ננעצות במחסום שעל פיו, ושוב חשתי בהתקפלות הקטנה שלו קדימה, אותה רכינה טרום אורגזמית.
שוב הקשתי על כתפה של לילך ושניה לפני שגיא גמר היא שלפה את איברו מפיה.
"אהה...אאאההה..גגגההאהה.." ברכיו של גיא פקו והוא כמעט צנח לרצפה. איברו דלף נוזל שקוף והוא רעד כולו.
סחבתי אותו למיטה והשכבתי אותו עליה, לילך פסעה בעקבותינו, מוכנה להמשיך בפעילות הברוכה.
היא חזרה אל איברו, אך הפעם כמעט לא נגעה בו. רק לשון ארוכה ליטפה את כיפת החדירה שלו, מרפרפת בשפתיה על האיבר מידי פעם.
גיא התחיל להשתולל ולצעוק הברות לא ברורות דרך הגאג שלו, כנראה מנסה להתחנן.. לילך הכניסה פתאום את כל האיבר לפיה ובבת אחת הניעה את ראשה קדימה ואחורה, מוצצת במרץ. אחרי מספר שניות חזרה לליקוקים הרפים שלה, וגיא שוב השתולל, מנסה להביא קץ ליסוריו.
נתתי ללילך להמשיך להתעלל בו קצת, דואגת לתזמן אותה בכל פעם שגיא עומד לגמור, והוא מצידו מתפרע על הסדין ומנסה להתחנן כשפיו חסום.
אחרי פרק זמן שנראה לי ממושך דיו, הסרתי את הגאג מפיו של גיא, לילך עדיין הייתה שקועה במלאכת המציצה.
"בבקשה...", הוא הביט בי, "אני לא יכול יותר, גבירתי"
"אתה מכיר את סולם 12 שלי, נכון?", שאלתי שאלה רטורית. בוודאי שהוא מכיר את הסולם הזה, בנינו אותו יחד: אני סופרת עד 12 בקצב משתנה וכאשר אני מגיעה לספרה 12 עליו לגמור מיד.
"כן, גבירתי, ברור גבירתי... תספרי? בבקשה?", הוא היה על סף דמעות ואני ניאותי להתחיל לספור.
"אחת!", התחלתי לספור וגיא היה אסיר תודה.
"שתיים!", לילך האטה מעט את תנודותיה וגיא התפתל בתוך פיה.
"שלוש!", לילך הפסיקה לרגע למצוץ, ואני הוספתי במהירות "ארבע, חמש, שש, שבע!"
"לא!! גבירתי!!", גיא צעק ולילך חזרה אל איברו. צחקתי. "על זה תיענש. הסולם יורד ל 10".
"שמונה!", גיא כבר התנשף בטירוף, מזיע כולו, "תשע!", הוא גנח ונאנח בקולות שלא ידעתי שהוא יכול להוציא. "עשרררר!", גילגלתי את הספרה על לשוני וגיא גמר בצעקות רמות על בטנו, בדיוק כשלילך הרימה את ראשה מאיברו. הוא המשיך לצעוק ולשפוך עוד ועוד, וחששתי לתקינות האשכים שלו. אני חושבת שזו הייתה האורגזמה הכי ארוכה שראיתי מימיי. דפיקות הלב שלו נשמעו למרחק.
כחצי שעה מאוחר יותר, אחרי סיגריה, מקלחת, קצת שתייה והתלבשות, בדיוק אחרי שגיא נתן לי את השקית הקשורה בסרט הזהב, אמר לי שוב שאני מדהימה ואיחל לי יום אשה שמח, נשמעה דפיקה בדלת.
הפעם לילך פתחה את הדלת ומצאה מולה את השוטר שלה שמלמל משהו שנשמע כמו "ביררו את העניין, וזה לא החדר הנכון. המעצר היה צריך להתבצע בחדר 671".