תודה לכל הדואגים, המחפשים, המייעצים, המרגיעים, אלה שכתבו, אלה שהגיעו, אלה שניחמו, אלה שהתקשרו, ואלה ששלחו לי מחשבות טובות.
ארוכה רשימת השמות של האנשים שהיו לצידי בתקופה הלא נעימה הזו, אבל אני בטוחה שכל אחת ואחד מכם יודעים כי אליכם הכוונה.
בשעה טובה, אחרי תקופה ארוכה, הצלחתי למצוא את כלבי האובד, טנצ'.
זה לא היה קל, והחיפושים ערכו ימים כלילות. הצלחתי להפעיל ולהשתמש בכל הקשרים שלי על מנת לאתר אותו, ובסוף מצאתי.
טנצ' שב הביתה.
הוא כעת בתקופת הבראה, אחרי האכלה ורחיצה, מתאושש ונרפא, ובקרוב הכל יהיה מאחורינו.
בנימה אופטימית זו, אני מתכוונת לשוב לחיי, לחזור ולחייך (ויש לי את הסיבות), ולדחוף את כיוון חיי בחזרה למסלול.
החלטתי שהתקופה הרעה נמצאת מאחורי, ורק באמצעות האנרגיות החיוביות שלי, האופטימיות הנצחית שלי והחיוך התמידי שלי, אני אצליח למגר לפחות חלק מהאפלה שפקדה אותי לאחרונה.
אני לא יודעת אם זו תקופה כזו, שמן הסתם עוברת על כל אחד, או שכך כתוב בכוכבים, בשמש או איפה שכתובים הדברים הללו, או שסתם רוע וקנאה של אנשים הביאו אותי לשם, אבל כך או כך, זה לא הלך!
החלטתי שטוב לי!
אני לא אתן לשום דבר ולאף אחד לאמלל אותי. מגיע לי יותר. אני אדם גדול, בעלת אישיות חזקה, ותמיד, אבל תמיד, נוחתת על הרגליים.
אני ממליצה לכל מי שחשב להיות נגדי – להצטרף אליי. המחנה שלי תמיד מנצח!
לפני 15 שנים. 29 במרץ 2009 בשעה 20:28
