מאלפת בסגנון חופשי

לאחר שבחנתי לעומקם של דברים את יכולתו המופלאה של האדם לשכוח שהוא מצוי במערכת יחסים לנוכח אשה סקסית בשטח, הוחלט שאני ואמילי לא חברות ולא אויבות. אנחנו תיקו.
התיקו לא ארך זמן רב, שכן נוצר קשר בינינו ופצחנו בחברות שתחילתה היתה, איך לא, ברכילות דשנה על צ'יפ.
הסתבר שאמילי וצ'יפ הכירו לפני מספר שנים והיא סיפרה שהם היו בני זוג ושהוא נהג לשקר לה באופן קבוע. ממנו שמעתי גרסה קצת שונה על טיב היחסים שלהם והשכלתי לשלב ולהצליב את המידע עד לקבלת תמונה מציאותית ומהימנה.
יום אחד, הציעה לי אמילי לערוך מפגש משולש. אני, היא וצ'יפ. כמובן שצ'יפ לא היה אמור לדעת מה מתרחש עד לרגע האמת.
היא קבעה איתו פגישה במלונית זולה וסיפרה לו שפגשה זוג שמעוניין בחילופי זוגות. כמובן שצ'יפ הסכים מיד בלי לשאול שאלות מיותרות.. לא הוחלפו תמונות, אפילו לא שיחת טלפון קצרה בינו לבין "הזוג".
החדר הוזמן לשלוש שעות בדיוק, והקפדנו לוודא שיש אורחים ממתינים מיד אחרינו.
הגעתי לכתובת שנקבעה באיחור מדוייק של חצי שעה, על מנת לתת לאמילי את הזמן 'לחמם את האוירה'. הודעתי לה על בואי והיא כסתה את עיניו בטענה ש"רק הבחורה הגיעה והיא קצת ביישנית". את דלת החדר השאירה פתוחה מעט.
האור שבקע ממרקע הטלויזיה היה האור היחיד בחדר, והעלטה יצרה אוירה מסתורית שהגבירה את המוטיבציה שלי.
צ'יפ היה שרוע על המיטה, שעדיין הייתה מסודרת, הכיסוי על עיניו מונע ממנו לראות אותי וידיו מנסות להסית את הבד מפניו. נכנסתי פנימה והתיישבתי עליו, שולחת רגליים ארוכות ומסונדלות בעקב גבוה אל פניו המכוסות, מניחה את ידיו על ירכיי ומתנועעת בחושניות. הוא לא זיהה.
הבושם הקבוע שלי הוחלף בבושם אחר והקפדתי לא לומר אף מילה, על מנת שלא יזהה את קולי.
אמילי צחקה ואמרה לו "אמרתי לך שהיא בקטע", כשהיא מתכוונת לקטע הבדסמי, כמובן.
שני בקבוקי בירה ריקים וכוס אלכוהול מלאה עד חציה צפו בי בסקרנות מהשידה ושמחתי שהספקתי לשתות את ה"באד אפל" הקבוע שלי בטרם נכנסתי לחדר.
המשכתי לנוע מעליו עוד כמה דקות ארוכות, ואז הוחלט שהגיע הזמן לראות את הבעת פניו – ההבעה שתכריע את גורלו.
הסטתי באחת את הבד מעיניו וראיתי איך אישוניו מסתגלים לאור החלש שבחדר. לרגע אחד הוא הפסיק לנשום, הרגע שבו חדרה לתודעתו הנוכחות שלי, ובלי משים קיפצה ידו אל חזהו, כאילו אוחז בליבו.
הפתעתו היתה גמורה ומחמיאה.
צ'יפ לא היה בטוח אם הוא סיים בזה הרגע את הערב שלו, או שמא הערב שלו רק התחיל... הוא נותר קפוא על משכבו, שמח למראה פניי וחושש לקראת הבאות.
אמילי תקעה תגליל טבק בפיו ונישקה אותי בלהט. צ'יפ היה המום.
התיישבתי בנוחות במרכזה של המיטה, שואפת מהסיגריה שהעביר אליי צ'יפ ומחייכת. הייתי שלווה מעל למשוער. עיניו של צ'יפ נדדו במרץ ביני לבין אמילי לבין הסיגריה המועברת, וחוזר חלילה. הוא היה נבוך, ומבוכתו העצימה את שלטוני ואת עליצותה של אמילי.
הטלפון הנייד של צ'יפ היה הצליל היחיד שנשמע ברקע ואמילי ואני החלפנו מבטים, מצחקקות בנינו.
"מה קרה?", שאלתי בעוקצנות, "קבעת עם עוד מישהי?"
צ'יפ מיהר לענות לנייד הטורדני שלו ולפי תגובותיו הבנו שחברו יוחאי על הקו. הוא גמגם משהו על ערב בלתי צפוי, על יכולתן של נשים לדעת הכל ועל כך שהוא לא ממש בטוח אם הוא אמור לקום וללכת עכשיו או שאולי צפויות לו הפתעות... 'הפתעות'.. המילה התגלגלה במוחי ועיני פגשו את עיניה של אמילי בהבעה זדונית.
"אולי תזמין אותו", גיחכנו ונעצנו בו מבט קצר סבלנות.
צ'יפ חייך במבוכה, לא בטוח אם ההצעה שלנו הייתה רצינית או שאנחנו משתעשעות על חשבונו.
"סיים את השיחה!", פקדתי והתחלתי לנוע בחוסר סבלנות על מקומי במרכז המיטה. צ'יפ הבין שלא כדאי להרגיז אותי וניתק, מקווה שמהירות הפעולה תזכה אותו בניקוד חיובי.
הבגדים שנותרו על גופו הוסרו בקלות ובמהירות ושרוך עור עבה נקשר על אשכיו ועל איברו.
תוך כדי שאני מעשנת את הסיגריה שלי, חילצתי את רגליי מתוך המכנסון הצמוד שלי ושלחתי בדחיפת יד גסה את ראשו של צ'יפ אל בין רגליי.
מבלי להביע מחאה או להתנגד, התחיל לענג אותי לעיניה הצופות של אמילי, מתעלם מקיומה ומקיומי. עסוק בעינוג נטו, כאילו מחפש לפצות על זמן אבוד.
הבטתי בו, עמוק בין רגליי, מציית לי באופן מוחלט. זו הפעם הראשונה בה לא הרגשתי אף טיפת רגש כלפיי אדם. לא חיבה, לא כעס, לא אמפתיה, לא עלבון, לא אהבה ולא שנאה. הרגשתי רק את מגע לשונו המוכרת, לשונו שלעיתים מחמיא לה להיות בין רגליי יותר מאשר לשמשו לשקריו החלקלקים.
מעכתי את הסיגריה שלי לתוך המאפרה והתמכרתי ללשונו החמה, נוגעת באמילי ביד אחת ואוחזת בראשו של צ'יפ ביד השניה. "כולם כאן בשביל לענג אותי", חלפה מחשבה בראשי כשאורגזמה פילחה את גופי.

העברנו את צ'יפ למרכז המיטה כשהוא רכון על ברכיו ורגליי מונחות על ראשו. אמילי שלפה שוט שהוכן מבעוד מועד והתחילה להצליף בישבנו במרץ. הוא לא פצה פה. נראה שהוא מתלבט אם להענש על חטאי עבר או להתמכר לשלטון הנשי הזוגי שנכפה עליו במפתיע.
אמילי כילתה את כוחותיה על ישבנו ואני הידקתי את לפיתת רגליי סביב צווארו הרחב, דוקרת אותו מידי פעם בעקביי הגבוהים.
סיגריה נוספת הוצתה ועימה גם התשוקה. לא מיצינו. עדיין.
הפכתי את צ'יפ על גבו והתחלתי להצליף באיברו הכפות. אמילי צפתה בעניין במתרחש ואני החלטתי להיות יצירתית וקשרתי את האיבר הזקור קשירה נוספת באמצעות רצועות העור הארוכות של השוט. ליפפתי את הרצועות סביב הפין המרוגש וסביב האשכים ויצרתי ממוט האחיזה של השוט משקולת שמשכה את כל החבילה.
המשקולת המאולתרת הפכה למוט הילוכים בידי, בעזרתו כיוונתי את איבריו המוצנעים של צ'יפ לאן שחפצתי. הכאב היה רב, אך תשוקתו הבוערת גברה על הכאב.
שיחקתי באיבריו להנאתי, צופה בפניו המתעוותים עם כל שינוי זוית של ראש השוט שנע בקלילות בידי.
"שלא תגמור בטעות", איימה אמילי בקולה וחייכה לעברי. היו לה תכניות נוספות בנוגע לאיברו והיא לא התכוונה לוותר עליהן.
בקבוק הבירה הריק והמשועמם התעורר לחיים כאשר ציפינו אותו בקונדום והחדרנו אותו לעומקו של פי הטבעת של צ'יפ, מתענגות לנוכח הכאב האיטי שאנו מסבות לו.
הצצתי בשעון הפלאפון. לא נותר זמן רב עד למועד פינוי החדר.
סימנתי לאמילי שזה הזמן לבצע את זממה והיא מיהרה להתיישב על איברו הדואב והנפוח של צ'יפ.
הוא פלבל בעיניו וניכר כי היא מרוצה מהסיטואציה. מידי פעם שלחתי יד ארוכת אצבעות לעבר אשכיו, ממוללת אותם וצובטת אותם קלות, מונעת ממנו לגמור. אמילי הגיעה לפורקנה וקמה מעל סבך רצועות העור שעדיין הקיף את איברו של צ'יפ.
היא התיישבה לצידי, מציתה סיגריה נוספת בשרשרת הסיגריות המוצתות והציצה בשעונה. שלוש השעות תמו וטרם נקשו על דלת החדר. 'מה עושים?', שאל מבטה ואני הרמתי גבות במקום למשוך בכתפיי.
לא הייתה לנו שום כוונה לתת לצ'יפ לגמור. אנחנו כאן בשבילנו ולא בשבילו.
"נראה לי שצריך לפנות את החדר", אמרה אמילי בקול גבוה וחייכה לעברי.
"מה, כבר?", שאל צ'יפ מבלי להסתיר את האכזבה, "אולי נבקש מהם להאריך את זמן השהות..?"
בדיוק כשעמדתי להשיב לו נשמעה נקישה על הדלת. "לפנות, בבקשה", נשמע קול רוסי עמוק מהעבר השני.
"רואה?", שאלה אמילי "צריך לפנות את החדר".
"אפשר להשאר ולשלם תוספת?", צעק צ'יפ לעבר הדלת הסגורה.
"לא." השיב הקול, "צריך לפנות חדר. יש אנשים מחכים!"
"אולי נעבור לחדר אחר?", הציע צ'יפ רעיון מקורי נוסף. החלפתי מבטים עם אמילי ופה אחד השבנו "כן!"
ברור היה לשתינו שאנחנו לא עומדות לעבור לשום חדר אחר ושהפארטיה שלנו הגיעה לקיצה. לקחנו מה שרצינו, הוכחנו לצ'יפ שהוא לא כל כך חכם כמו שהוא חשב והשארנו אותו במלוא אונו וחרמנותו. העבודה הסתיימה.
"צריך להתלבש כדי לעבור חדר", ציינתי ביובש תוך שאני משתחלת בחזרה למכנסון שלי ואוספת את חפציי. אמילי חיפשה פריט לבוש משל עצמה ותחבה אותו לתוך תיק הצד שלה.
הדלקנו את האור בחדר והסתכלנו איך צ'יפ מאתר את בגדיו הפזורים. "אני לא מוצא את הגרב שלי", אמר ושתינו הצצנו מתחת למיטה, רק כדי לראות שהרצפה עדיין נמצאת שם.
"טוב", נאנחה אמילי, "תמשיך לחפש, אנחנו יוצאות לרכל קצת. כשתמצא את הגרב תגיע לקבלה וניקח חדר נוסף".
יצאנו מהחדר, חלפנו על פני דלפק הקבלה והחשנו צעדינו לכיוון הרחוב. פנינו לרכב של אמילי, מותירות את צ'יפ לחפש את הגרב שלו, מקווה שככל שימצא אותה מהר, כך יגיע מהר יותר לחדר החדש ולהמשך החגיגה המשולשת איתנו.
אמילי חיטטה בתיקה והוציאה ממנו את הסלולארי שלה. "הי יוחאי", כתבה מסרון קצר, "רוצה לבוא אלינו? מיכל ואמילי".
"עכשיו הוא גם לא יוכל לשקר ליוחאי", אמרה. "הוא לא יוכל להגיד לו שחגג עם שתינו כי יוחאי יודע שאנחנו לא איתו".
"מעניין אם הוא עדיין מחפש את הגרב שלו..", חייכתי אליה, אך במקום תשובה שלפה אמילי גרב משומשת ושחורה מתיקה והאיצה את רכבה.