קו חיים מקביל

דווקא בימים שכולם מחמיאים על יופי שיצרתי אני צריכה להרגיש יותר את העולב והסירחון שלי.

יום עם יותר מדי מבטים חודרים. אולי אני לא מספיק ממוגנת.

לפני הזריחה יצאתי להליכה בחוץ. באמצע שאני זוחלת שם מזיעה אני רואה שתיים נוסעות יחד על קורקינט חשמלי, אולי בנות 20 בערך. מסתכלות עלי, עם שיער חלק ארוך מתנפנף.

עד עכשיו אני מנסה להבין את החיוך שלהן מולי.

יש ריחות שלא נמחקים גם אחרי מקלחת ארוכה.

הראש אומר מגיע לך, מגיע לך.

אבל אל תברחי.

חברה חוגגת יום הולדת עם כמה חברות וגם אני שם. עם כאבי מחזור, חולשה בשרירים, וחיוך שחייבים לשים כמו מסיכה, אחרת יש קנס.

אני סתם מגזימה, אני באמת רוצה לחגוג לה, ולחגוג בכלל.

אבל בכל זאת אני בורחת לשירותים ונכנסת לפה לשתי דקות. כאילו משהו יכול לקרות בשתי דקות האלו.

עדיין כואב. הכרחתי את עצמי ללכת בחוץ. קניתי קפה וישבתי על ספסל. הזכיר לי לילות על ספסלים לפני שנים. אני אוהבת לחשוב איך דברים השתנו.

בא לי שהוא יושיב אותי לאונן ויספר לי על סקס ויגרום לי להזיע מקינאה.

או שמישהי תעשה לי את זה.

מתחיל להיות יותר קריר בערבים, וזה טוב, אני אוהבת את זה. נכנסת לאמבטיה למים רותחים, נשכבת שם ועוצמת עיניים, רק להרגיש לא לראות.

אני אוהבת את זה.

זה גם קצת מרגיע את הכאבים.

מחזור אני לא אוהבת.

אתמול בגינה העזתי והצגתי את עצמי לאמא אחרת שמזמן רציתי רק שתסתכל עלי. הלב שלי דפק כמו לפני קפיצה ממטוס. היא חייכה ואני החמאתי לה על משהו לא קשור.

אחרי כמה דקות היא ניגשה לברזיה למלא מים בבקבוק והכל השפריץ מסביב עד לחולצה שלי. היא עצרה את הברז והסתכלה. היה חושך אז דמיינתי שהיא מחייכת כשהיא רואה את זה.

הבטחתי לעצמי שהחורף הזה אני אלך בגשם לעמוד על איזה הר לראות את הזריחה ולהרגיש עירומה.

עשיתי הליכה הערב, היה כבר די חשוך, מולי רצה מישהי ולפי החיוך היא שמה לב שהבטתי בה. החיוך שלה היה מוזר, ותוך שניה היא עברה אותי ושמעתי אותה משחררת נפיחה.