קו חיים מקביל

אני מעצבת אירוע, ומנהל האירוע כל הזמן במקום רק להגיד ישר מה צריך מתחיל לספר לי על כל דבר את כל הסיפור מסביב, ולמה היום ולא מחר כי הבן של מישהי היה חולה והחליפו את היום הקבוע של מישהו אחר ובשנה שעברה היה ככה ובשנה הבאה רוצים אחרת, ואיך הוא מרגיש על כל דבר, וממה הוא חושש, ובמה הוא גאה, וממש אין לי כוח לזה. בעבודה אני צריכה שיגידו לי את התכלס ולא מעניין אותי רגשות וסיפורים.

אבל אני יודעת שאנשים בלי שאני יכולה להרגיש את זה לפעמים נפגעים אם אני ישירה ותכליתית מדי, אז אני משתדלת להקשיב בסבלנות. אבל אין לי סבלנות.