לפעמים אני צריכה ריחוק, צריכה שלא יגעו בי, גם לא במטאפורה. האתגר הכי קשה כשנפגשתי עם גברים היה למצוא מישהו שמבין את זה ויודע לקבל את זה, לא לפרש את זה לא נכון, וגם מתי ואיך להתקרב חזרה בלי לעשות מזה עניין.
היה לי שבוע כזה.
לפעמים הוא מתחיל ללטף אותי בלילה, ואני מרגישה שזה הולך לשם.
הוא מתחיל לגעת בעדינות עם האצבעות על הפטמות, לפעמים ממש בעדינות כמו נוצה ולפעמים קצת יותר בצביטה, והוא יודע בדיוק מתי זה ומתי זה, ואיך לאזן הכל. מכבים את האור והוא יושב ומושיב אותי בין הרגליים שלו, נשענת עם הראש על החזה שלו. והוא יכול להרגיש כל נשימה שלי וכל רעד בכל סנטימטר בגוף, והוא יודע איך לגעת ומתי.
יש לו סבלנות וזה יכול לקחת המון זמן, והזרמים רק מתגברים. כמו הגלים של הים, לפעמים קטנים לפעמים גדולים, ולפעמים בכוונה מחכים להתחבר אחד לשני כדי שיגיע זרם אחד ממש גדול. זה זורם מלמעלה למטה, מכווץ ומרחיב ועושה לגוף חיים משלו.
ואני נכנסת לחלום כזה, לעולם אחר בחושך הזה, עולם שאני לא על המיטה ואין את המגע בכלל, יש רק את הזרמים.
וזאת אורגזמה מסוג אחר לגמרי, בגלל כמה שקשה להגיע ובגלל שהיא בכלל בלי המגע הישיר.
נשרפתי ברגליים מהשמש בים וזה ממש כואב.
המחזור הפעם פחות כואב אבל נורא מפיל אותי בעייפות.
ועכשיו גם יש לי כאבים בפטמות.