אתמול חברה התחילה להתלונן לי על זה שבעלה לא משתף אותה במה שהוא מרגיש ולא מדבר על רגשות. לא הבנתי למה היא אומרת לי את זה, כי הרי אני לא יכולה לשנות את זה. מה אני אלך אליו ואגיד לו שזה מפריע לה ושיתחיל לדבר על רגשות איתה?
אני יכולה לקרוא פה על חיים של אחרים או אפילו תלונות כאלו, אבל כשמישהי באה ואומרת לי דבר כזה בשיחה אישית ולא באיזה בלוג או ספר, זה מוזר.
למרות שלשמוע או לחשוב על סקס של אחרים זה תמיד מסקרן.
בכל מקרה חשבתי על זה והבנתי שגם אני לא מדברת על דברים שאני מרגישה, כי אצלי בגלל שאני לא ממש יודעת לנסח את זה או להבין את זה אפילו. והבנתי כמה זה טוב שמצאתי בן זוג שיודע לשבת איתי ולהסביר לי מה אני בעצם מרגישה. זה נשמע לא טוב אולי אבל אני צריכה את זה וזה לא שהוא אומר לי מה להרגיש אלא מסביר לי מה קורה, ויש לו יכולת להבין לעומק מה גורם לי לעשות דברים. זה גם הציל אותי פעם.
