לפני שנתיים. 23 באוקטובר 2022 בשעה 12:49
ימי האדונים והעבדים מספקים לנו חומר קל לפנטזיות, נכון? כולנו מכירים, גם אם לא בהכרח משתמשים בעצמנו, את הבסיס - אדון ושפחה, מלכה ועבד, מלך ופלגשיו, עריצה ועבדיה, כל זה. אפשר להוציא מזה כל מיני סצנות של שירות, של עונשים, של השפלה, מה שתרצו. קלאסיקה. ועל הבסיס הזה אפשר לתפור גם תרחישי שירות אחרים, כמו נקיון למשל. להלביש את העבד במדים ולתת לו שרביט נוצות, אפילו שניים, כן, אחד מקדימה ואחד מאחורה. על מה דיברנו?
אה כן, שירות. קלאסיקה.
על הבסיס הזה יושבת ההנאה מעבד נקיון, נכון? נראה לי מדליק לאללה לשבת עם רגליים למעלה (כי רטוב) ולזרוק "פספסת נקודה" בזמן שאני מתבוננת בתשומת לב בתחת שלו.
קלאסיקה.
אני רק תוהה, איך זה שלא יוצא לי לקרוא הרבה על אנשים שהפנטזיה הספציפית שלהם היא של אשה שתבוא אליהם הביתה, תעשה ספונג'ה, לכל היותר בעירום, ותעוף משם.