אני לא אוהבת את הקטע הזה שבפורומים באינטרנט, כשאנשים רואים משהו שהם לא אוהבים הם מתחילים לחפור על זה במקום להתעלם, לא כי אני חושבת שלא צריך למחות על אי צדק אלא כי זה מקפיץ את השרשור ומייצר סביבה שבה ריבים מקבלים יותר טראפיק מתוכן של ממש. מבחינה טכנית גרידא, פורום באינטרנט מושתת על פידבק חיובי בלבד. היחס היחיד הוא קידום. בעולם האמיתי אפשר להתעלם ממישהו בהפגנתיות. באינטרנט זה לא עובד. אם תתעלם אף אחד לא ידע. אבל אם הרבה יתעלמו אז השרשור ישקע ויוצרו יבין שלא מצא חן בעיני הציבור.
זו הדרך היחידה.
אני גם לא אוהבת את הקטע הזה שיש אנשים שבאופן קבוע מחרבים כל שרשור בכך שהם מגיבים לכל פוסט ולכל תגובה בכל פוסט. אם כולם היו מתעלמים אולי זה היה נרגע. אבל זה מעצבן אז מגיבים. וככל שמגיבים זה מעביר את הפוקוס אליו ועכשיו כולם מדברים עליו והוא קובע את נושא השרשור. איכשהו כל כמה זמן יש אחד כזה שבדיוק יש לו את כל הזמן שבעולם. ובכלל, לא אוהבת שסוטים מהנושא. אני מסכימה עם אלה שאומרים "די להיות נבזיים תגיבו לעניין" אבל גם הם בעצם לא מגיבים לעניין ועכשיו זה שרשור על תרבות דיון ולא שרשור על הדבר שעליו הוא אמור היה להיות. הדרך היחידה לשפר את המצב היא להגיב לעניין. בכלוב פעם הייתי משתדלת. כל פעם שראיתי שרשור שנחטף השתדלתי לחשוב על תגובה רלוונטית ולהוסיף אותה, ולהתייחס למי שענה לעניין, לנסות להחזיר את זה למסלול. אבל היום כבר אין לי זמן פנוי כמו פעם וגם ירדה לי קצת המוטיבציה כי באמת שכבר כתבתי פה מאה פעם את כל מה שהיה לי לומר בכל נושא בעולם.
ד"א זה לא רק בכלוב. פשוט בכלוב אנחנו כרגע. ובכלוב זה יותר מעיק כי אין מבנה עץ בפורום אז אין דרך לפתוח דיון צדדי בצורה לא מעצבנת. אבל גם במבנה עץ יש את זה שעובר על כל תתי התגובות ומגיב לכולם. וגם מגיב לכולם את אותו מסר נבזי וריק.
אנחנו בחנוכה חברים. אז הכניסו פה מסר פואטי על הגברת האור. אתם כבר יודעים איך זה הולך - לצעוק על החושך לא מזיז לחושך. מדליקים את האור והחושך מתפוגג מאליו.
בתחילת הסרטון ויסוצקי אומר "זה הקרדו שלי". זה קצת מצחיק, כי זה שיר על הגברת האור והוא נקרא "אני לא אוהב". זה הפוך על הפוך כזה, כמו תמיד אצלו. שיר שכולו לשון שלילה שאומר - תהיו טובים, לעזאזל. ועל כל ההתלהבות המזוייפת, וכל החצי-עבודה, וכל ההפרעות לשיחה, וכל החטטנות נטולת החמלה, וכל הסכינים בגב ובמיוחד הסכינים מלפנים - אפשר לומר "אני שונא את זה", אבל אני אוהבת שהוא אומר דווקא "אני לא אוהב". זה זה, לא? לא חייבים לשנוא. מספיק לא לאהוב את זה. מספיק לאהוב משהו אחר.
עריכה: השיר ברוסית ומתחתיו מצורף תרגום.
תרגום לאנגלית + הערות תרגום:
תרגום לעברית - תרגם ארקדי דוכין, לא מצאתי את המילים כתובות אלא רק בקבוצת פייסבוק אז מעתיקה לכאן בלי קישור:
ני לא אוהב סיומים פטאליים
מהחיים אף פעם לא מתעייף
אני לא אוהב ימים בהם אני שיכור
חולה או מזייף
אני לא אוהב ציניות קרה
בגאווה לא מאמין ועוד
כשמכתביי נופלים לידי זרה
והצנזור מוחק לי את שורות
אני שונא חצאי דברים
או כשקוטעים באמצע השיחה
לא אוהב כשיורים בגב
ומתנגד ליריות בכל מצב
אני לא אוהב רכילות כוזבת
את תולעי ההיסוסים
סיכות של גאווה וכשבהתמדה נגד הפרווה
או כשמתכת זכוכית חותכת
אני שונא ביטחון שבע
עדיף כבר לאבד שליטה
כואב לי שמילת כבוד איננה
וכל מה שקשור לזה בדיחה
כשמדכאים או כששוברים כנפיים
לא מן הסתם אין בי רחמים
אני לא אוהב כוח מופרז
ולא סובל חוסר אונים
אני לא אוהב את עצמי פוחד
כשלחפים מפשע מרביצים
לא אוהב שזוחלים לנשמתי
יותר מזה כשלתוכה יורקים
אני שונא במות וכיכרות
בהם מיליון פורטים לאגורות
ואם יהיה יותר טוב מעכשיו
את זה אני אף פעם לא אוהב
***
בגלל שאני קרציה, אני רוצה רגע לקחת את התרגום של דוכין ולשנות אותו קצת לגרסה שלי. כי אני נורא אוהבת את השיר הזה ואם היו שואלים אותי מה הקרדו שלי אז יש מצב שגם אני הייתי עונה "השיר הזה" (למרות שבתכלס הקרדו הרשמי שלי הוא הנאום של לינקולן מביל וטד), ומשהו בתרגום הזה לא זורם לי, לא יודעת לשים את האצבע כי זה באמת תרגום סבבה לגמרי וגם עם חריזה, אני הולכת להרוס את החריזה ולנסח ככה שיותר ישקף את ההזדהות האישית שלי עם המילים. וגם להחזיר מילים מהמקור שהוא שינה (היטב!) לטובת החריזה. סבבה? סבבה.
אני לא אוהב סיום טראגי אפי
מהחיים אף פעם לא מתעייף
אני לא אוהב אף עונה בשנה
שבה אני שיכור או זועף
אני לא אוהב ציניות קרה
לא מאמין להתפעלות משתפכת, וגם
כשזר קורא את מכתבי
בהצצה מעבר לכתפי
אני שונא חצי עבודה, חצי דרך
או כשקוטעים באמצע השיחה
אני לא אוהב כשיורים בגב
כמו כן אני מתנגד לירי מלפנים.
אני שונא רכילות וגרסאותיה
תולעי הספק, חרבות כבוד והוקרה
או שכשכל הזמן נגד הסיבים
או עם ציפורניים על לוח
אני שונא ביטחון עצמי זחוח
עדיף כבר לאבד שליטה
מתסכל שהמילה "יושר" נשכחת
ומוחלפת בלעג וגנאי
כשאני רואה כנפיים שבורות
אין בי רחמים, וזה לא סתם
לא אוהב אלימות וגם לא אוזלת יד
רק חבל על ישו המשופד
אני לא אוהב את עצמי כשאני מפחד
חורה לי כשחפים מפשע מוכים
לא אוהב שנכנסים לי לנשמה
במיוחד כשבסוף גם יורקים
אני לא אוהב במות קרקס וכיכרות
בהם מממירים מליונים לפרוטות
גם אם תמורות רבות וגדולות לפנינו
את זה אני אף פעם לא אוהב.