Anything Goes

Bloody - מי אמר למי ובאיזה הקשר?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - את ה"איי איי איי" אמר טדי, לי, בהקשר של השריר הכואב שלו, בעודי מורחת עליו וולטרן.
את "המצטערת" עניתי אני כשהוא תפס אותי נהנית מזה.

אבל לא נראה לי שזה מהותי. המשפט האחרון הוא המהותי.

Truth Seeker - הופתעתי.
בהתחלה קראתי את זה כאילו זה תיאור של נסיון לטבול קצת במים הדס"מיים. אז זה נשמע לי בעיקר משעשע. עכשיו כשאני קורא את זה כמריחה של וולטרן עם תוצר לוואי בדס"מי והתחושה שבאה בעקבותיו - דווקא כאן נכנסת המורכבות.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - בדיוק.
כלומר... כואב לי כשכואב לו. באמת. אני אוהבת אותו ואני רוצה שיהיה לו טוב ושלא יכאב לו שום דבר אף פעם.
אבל כשזה מהמגע שלי אני מוצאת את עצמי משתהה, מנסה לגנוב עוד שניה, ואז מרגישה נורא רע שאני "מרוויחה" איזו הנאה קטנה על חשבונו. אני לא אמורה להנות מכאב של מי שאני אוהבת! לא?

לעשות סשן זה קל - שם אפשר לא להקדיש מחשבה ליצר הסדיסטי. שם יש לו מקום, ולגיטימציה, ושיתוף פעולה.
ואז אין כל כך רגשות אשם. אין סיטואציה שמאלצת אותך לחשוב על זה. רגע שמאלץ אותך פתאום להיות נורא מודע לעצמך.

Truth Seeker - כן, בדיוק. זה עניין הזליגה של הבדס"מ לחיים הרגילים שלכאורה אמורים להיות חפים ממנו... גם זה בסדר לדעתי אם עושים את זה מתוך מודעות. אבל זה כמו תזכורת קטנה שהיצר הזה אורב שם תמיד, סבלני, גם כשלא מזמינים אותו וכשלא מצפים לו. אנשים פחות רגישים ממך היו מחמיצים את הרגע הזה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אני באמת החמצתי את הרגע הזה. לא שמתי לב עד שהוא לא קלט את השינוי הקל במבט שלי ושאל.
אני אוהבת את הזליגה, כשהיא מודעת. אין לי בעיה גם שתהיה זרימה גדולה ומתמדת.
כשזה מודע זה קל. כשיש לי הזדמנות לחשוב על הדברים, אני מסתדרת.

גם נראה לי קל מידי לקרוא לזה "זליגה של הבדס"מ לחיים הרגילים". מה זליגה? זו סתם מילה יפה ל"עשה לך את זה שבעלך גונח מכאב כשאת נוגעת בו למרות שברור לך שבשבילו זה הכאב הכי לא סקסי שאפשר". wtf. לא הייתי רוצה להרגיש את זה.

זה גם מגלה לי שאני יכולה להרגיש יחד שני דברים סותרים לגמרי. כי אני באמת מתכווצת בכאב וצער עם כל "איי" שלו.

הרי במקומו בטח הייתי נפגעת. הייתי חושבת "באמת כואב, לי, אני באמת סובלת פה, אתה אמור להיות עסוק בלטפל בי ולרחם עלי, מה אתה נהנה מזה?!"
סתם, האמת היא שאני לא יודעת מה הייתי חושבת. לא בטוח בכלל שאת זה. נדמה לי שככה הייתי חושבת בגלל שאני מרגישה נורא אשמה לגבי הקטעים האלה.
לפעמים אני מכאיבה לו והוא מבקש שאפסיק ואני גונבת עוד שניה לפני שאני עוצרת.
אני לא יודעת למה אני מודה בזה. פאאאק.

Truth Seeker - את מודה בזה כי יש לך אומץ להודות בזה. אני שומע כל כך הרבה אנשים שאומרים שהבדס"מ שלהם "בכלל לא קשור" לחיים הרגילים עד שאני כמעט חוטף מזה הרעלת קצפת. כמו שסקס בא לידי ביטוי אצל אנשים הרבה מעבר למיטה, לדעתי ככה זה גם בבדס"מ. מה שתיארת פה קרה גם לי בסיטואציות מסויימות בקשר הקודם שלי, וגם אני "נתפסתי על חם" כמה פעמים.

אני לא חושב שיש סיבה שתרגישי אשמה בגלל זה. כל עוד את מודעת לעצמך ואתם מדברים על זה באופן פתוח, לדעתי זה כל מה שצריך. הרי את כן אוהבת אותו וכן אכפת לך ממנו, ויש שם גם הטוויסט הזה ששניכם מודעים אליו. זה בסדר.

לגבי איך הוא מרגיש, או איך את היית מרגישה במקומו, לא יודע... נקודת המוצא פה היא בעייתית. לך יש את הדבר הזה באופי שאין לו חלק מקביל אצלו. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לדבר על זה או לשחק עם זה קצת. לשחק בכאילו. זה בטח יכול להקל על סיטואציות כאלה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון.