אני די בטוחה שהוא לא קרא את הספר אבל הוא אמר את זה אתמול בערב, יותר טוב ממני.
ישבנו סביב שולחן המטבח, טדי ואני וההורים שלי, ואבא שלי ניסה להסביר לטדי למה זה רעיון גרוע לצאת לקרב מול כל אחד שנוהג בחוצפה וחוסר התחשבות וחוסר מצפון. והוא דיבר יפה, כי הוא דיבר מתוך הזדהות, כי הוא מבין לליבו, כי גם הוא מרגיש את הדם שלו מתרתח בכל פעם שמשהו בעולם הזה אינו מושלם. ואחד הדברים שהוא אמר היה - אם תצא לקרב - אתה תפסיד. אם תטיף מוסר - אתה תפסיד. אם תלך ראש בראש - אתה תפסיד. אתה תמיד תפסיד כשתנסה לגרום לאנשים להיות טובים יותר ממה שהם יכולים להיות. אתה תמיד תפסיד כתנסה לשפר אנשים. האנשים היחידים שיכולים ליצור משהו חיובי בעולם, שעשוי איכשהו לשפר את המציאות, הם האנשים שמנסים להטיב עם עצמם ולהשיג לעצמם שלווה, שביעות רצון, שקט נפשי. כי רק לאנשים שעושים לביתם ומסתכלים בעיקר על עצמם ודואגים בעיקר לקרוביהם - יש סיכוי כלשהו להצליח.
וזה מה שניסיתי לומר כשאמרתי שהתקווה צפויה מהפרולים.
