ברובם אני לא מוצא אותה אחת

אתמול בלילה רבנו.
מסוג הריבים הכי מגעילים שאפשר. שכל צד זורק על השני את כל הרפש שבעולם. שבו הכל מותר, וכל אחד מנסה לפגוע בכל הכלים שעומדים לרשותו.
מסוג הריבים שאתם לעולם לא תוכלו לדמיין את החברים שלכם ["איזה זוג מקסים הם, מתאימים בול אחד לשני"] רבים, אבל כולם יודעים שהם קיימים.
ריב שהוא כמו קרב אפי על איזו ממלכה קדומה, מאות אלפי חללים, רק בלי הטובים והרעים. כמו מלחמה בשר הטבעות, אבל בלי קוסמים לבנים, רק טרולים.

אח"כ יצאתי מהבית והתחלתי לנסוע. התקשרתי למישהי שאני מכיר, בת 40, עם 3 ילדים, ושמנה כאילו הרגע היא אכלה אותם. אמרתי לה בטלפון שאני תוקפן ואם היא רוצה לחטוף ממני. אמרה שכן. אז אמרתי לה לרדת למטה עוד 20 דקות, והגעתי אחרי 40. היא נכנסה לאוטו. אמרתי לה להוריד את החולצה, והיא חשפה את החזה העצום שלה.
– את רוצה שאשפיל אותך? היא הנהנה.
הבטתי בה במבט מזלזל. – יודעת מה, טעות. אני לא רוצה, את לא שווה את זה. עופי לי מהאוטו.
המבט שלה נהיה רציני – אבל למה?
– כי את שמנה וזקנה. והזין שלי בחיים לא ייגע בך. ועכשיו אני הולך לזיין מישהי שהיא חצי ממך בגיל. אמרתי לך לצאת מהאוטו, לא?
היא התחילה לבכות ולהתלבש.
- לא אמרתי לך להתלבש. אמרתי לך לצאת. עכשיו לכי.

היא יצאה, ונסעתי משם. אחרי חצי שעה קיבלתי ממנה הודעה בטלפון – תודה.
פאק איט. אסקפיזם זול.

התקשרתי לזו שצעירה ממנה בחצי. – יש לך תוכניות או שאת יכולה לרדת למטה? – יכולה. – אז רדי עכשיו.
הגעתי אליה אחרי חצי שעה, והתחלתי להביא ביד בדרך. כשהגעתי אליה אמרתי לה לשכב במושב האחורי. היא שכבה, ואני המשכתי לנסוע ולהביא ביד. בסוף עצרתי את האוטו, יצאתי, פתחתי את הדלת, וגמרתי עליה. נסענו משם לבית מלון כלשהו בתל אביב, לקחתי חדר, עלינו למעלה, קשרתי אותה למיטה והזדיינו.
לקחתי את המכנסיים שלה, ואת התיק שלה, השארתי לה חולצה, חזייה, תחתונים ו-100 ₪ ליד המיטה, ויצאתי משם. למטה בלובי עשיתי צ'ק אאוט שעה אחרי הצ'ק אין, אמרתי לה שהשארתי אותה קשורה בחדר שתשלח מישהי. המשכתי לתוך הלילה, ונסעתי סביב עצמי עד שהשמש של הבוקר סינוורה אותי.
אחרי שעתיים קיבלתי ממנה הודעה – הגעתי הבייתה, תודה.
פאק איט. אסקפיזם זול שעלה לי 1300 ₪.

ברדיו מזכירים לי ש-"גם יום חלום יכול להסתיים באסון".
פאק איט. ויום אסון? לא, הוא בטח לא מסתיים בחלום, אבל את זה אף אחד לא אומר לך. לוקחים ממך את החלומות ומשאירים אותך לחשוב על האסונות שאולי גרמת בהתנהגות שלך.

בשולי הדרך מישהי צעירה רוכבת על אופניים, ואני בוחן אותה במבטי. אני מגביר את הרדיו. "אנחנו חייבים לצאת מהמקום הזה, גם אם זה הדבר האחרון שנעשה. אנחנו חייבים לצאת מהמקום הזה, כי ילדה, יש מקום יותר טוב לך ולי" שרה להקת החיות.
פאק איט, אני מרגיש כמו חיה, שמישהו יתקע בי כדור ויוציא אותי מהמקום הזה.