ברובם אני לא מוצא אותה אחת

אתמול דיברתי עם מישהי שאוהבת לרדת לכלבים. לא כוס התה שלי אבל גוד פור הר.

אז אמרתי לה שיש לי גור, בן חצי שנה, ואני רוצה להתחיל להרגיל אותו לנשים, אתם יודעים כשיגדל אפשר יהיה לעשות איתו משהו. אז אם היא תבוא למצוץ לו, היא תוכל לעשות לי טובה. ואם היא והוא יהנו על הדרך – מה טוב.

אז מה היא אומרת לי?? שהיא לא עושה גורים.
וואט-דה-פאק!

אז קודם כל, הוא אולי לא גדול, אבל 7 חודשים זה הגיל שבו אמורים לסרס אותו. אז אם הוא גדול מספיק למוהל, הוא גדול מספיק לפה שלך.

ודבר שני, תודה רבה באמת עם העקרונות שלך. למה לתת לי להרגיש חרא שלכולם יש מוסר -כלשהו-, ורק לי אין? למה? למה זה טוב?

איך זה שמוצצת לכלבים עושה לי להרגיש רע? לי, לנורמלי האחרון שנשאר.

הנה, תראה אותנו, לנו יש מלא מוסר, ולך אין, איזה זין לך. אנחנו חיים מצויין, ואיך אתה ישן בלילה. אנחנו יכולים להתווכח, ולעמוד על העקרונות שלנו, ולכתוב בפורומים, ואתה כל כך לא. אתה מפגר. לא, לא, זה אפילו לא מפגר, זה הרבה דברים אחרים.
והכי חשוב, אנחנו יכולים להחרים אותך, ואתה לא יכול להחרים אותנו. בעע עליך.

פאק יו, זה מה שיש לי להגיד.
מעתה כתבו בגבולות: בלי פדופיליה, בלי חיות, ובלי פדופיליה של חיות. יש אנשים שכנראה זה לא ברור להם.



מוקדש עם סטירה לאלו שהחליטו שלא ראוי לשמור אותי בסביבה בגלל המוסר שלי [or the lack of].
לסרס או לסרסר? אני בוחר את השני.