סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- אין לי מוח... רק קש - איך אתה יכול לדבר אם אין לך מוח? - לא יודע... אבל יש אנשים שאין להם מוח והם מדברים הרבה... הלא כן? - כן, אני מניחה שאתה צודק
לפני 14 שנים. 4 בספטמבר 2010 בשעה 16:30

אני יכול לעשות איתה הרבה דברים בפומבי.

אני יכול לגרום לה ללכת ברחוב עם הציצי בחוץ.
אני יכול לירוק לה לתוך הבירה, בדיוק כשהמלצרית מגיעה. או להאכיל אותה מהיד שלי בלובי של בית מלון.
אני יכול להוציא את הזין כשאנחנו יושבים על ספסל בטיילת, ולדחוף אותו לגרון שלה. גם אם זה אמצע היום.
אני יכול להצליף בה ולזיין אותה על הספה של מישהי שאירחה אותנו לארוחת ערב נחמדה, ועכשיו היא בחדר השני.


אבל אם באמצע הרחוב, באמצע הלילה, היא תעצור, תחבק אותי לאור פנס, ותבכה לי על הכתף – לא אדע איפה לקבור את עצמי. למה אני כזה איש מערות, למה?

לא תודה אולי, - כי הפעם עלולים להיות עדים לדברים שקשה להודות בקיומם.

אבל אני בכלל לא בקטע של עצות רגישות לסיטואציות ממשיות/מטפוריות, אז לא משנה בעצם.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י