היא אינה מתאפרת, אינה נועלת נעלי עקב, אינה אוספת או מסדרת את השיער במהלך הערב.
היא לא עושה דבר מאחורי דלת סגורה, בין אם זה להשתין, להחליף בגדים או להחליף טמפון. אין לה פרטיות, והיא חשופה כל הזמן.
הכלבה צריכה להתרגל לרצפה ולעפר, לא משנה מה היא לובשת, אם בכלל, מה מצב הרצפה, או אם היא באמצע שלולית בוץ בחוץ.
כאשר משהו מתקרב לפה שלה, הלשון צריכה לצאת באופן אוטומטי. זה יכול להיות מגף, מקל, סוליה או יד פצועה. אם זה קרוב לפה, הלשון יוצאת לטעום. בשביל זה יש לה לשון.
כל מאכל או משקה ראויים להאכל או להלגם מהרצפה. לא משנה אם הרצפה נקייה או לא. בשביל זה יש לה לשון.
היא אינה מנקה או מנגבת את פניה. כל מה שמגיע לשם [ראה להלן] יכול וצריך להתייבש בעצמו.
כל דבר שיוצא מהגוף שלך, כל דבר, ראוי להגיע לגופה, לפניה או לתוך פיה של הכלבה המטונפת. אין משהו בגוף שהיא טובה מידי בשבילו. יותר מדויק: אין דבר בגוף שרע מידי בשבילה.
לכלבה המפונקת יש מעצורים, עזור לה. גרום לה להזיל, להשתין, להקיא, להתלכלך, לרדת, לבכות. בכל מקום בבית. אין חדרים מסויימים לפעולות מסויימות.
ולסיום, אם אתה חושב שאתה מטונף פחות ממנה, אם משהו מזה דוחה אותך, מסור את הכלבה המטונפת שלך לאימוץ. חבל שהיא תבזבז את הזמן שלה איתך.
לפני 13 שנים. 30 בנובמבר 2010 בשעה 11:12
