ברובם אני לא מוצא אותה אחת

מה שלומך דאדי? היא לחשה לטלפון.
אני בסדר, ואיך את?
לא כיף לי כאן. הכל מלוכלך, ואני שונאת את איך שאני נראית במדים. אני לא מצליחה לישון, ואני מתגעגעת לדאדי.


הרבה זמן ניסיתי לשכנע אותה לא להתגייס. עם כל הסיבות שבעולם. אמרתי לה שהצבא יהרוס אותה, יכניס אותה לתלם, שהיא תשנא את האנשים שם, שהיא תשנא את האוכל. הכל ניסיתי, חוץ מהסיבה הכי אמיתית: שאני לא רוצה לוותר על הילדה שלי. אחכה שיהיה שלום ויפרקו את צה"ל לפני שאודה בזה בפניה.


את תראי שיהיה לך בסדר. השבוע הראשון הכי קשה, אבל אחר כך זה יהיה קטן עליך. איך המפקדים שלך?
יש לי מפקדת, והיא בכלל לא קשוחה. אחרי כל כך הרבה שנים איתך, היא בכלל לא עושה עלי רושם. חבל שהיא לא יותר נאצית, וחבל שאין לי מפקד. הייתי מלקקת לו את המגף וחושבת עליך.


צחקתי בקול, היא תמיד הייתה רומנטית. אמרתי לה לילה טוב וניתקתי. למרות כל האנטי שלי, נראה שהכנתי לצבא חיילת ממושמעת. אם הם רק היו יודעים, הם היו מדלגים על הטירונות.


מה שלומה דאדי? היא לחשה לי וקטעה את רצף מחשבותי. הבטתי מטה.
היא בסדר. קצת קשה לה, אבל היא תתגבר, היא ילדה קשוחה.
כן, אני יודעת. היא אמרה בקול קצת מקנא.
ליטפתי לה את הראש, ולאט הליטוף הפך לאחיזה בשיער, כואבת אבל רגועה, בזמן שרכנתי לאוזנה.
אני יודע שאת מתעניינת באחותך הגדולה, ואני יודע שקשה לעכל שהיא כבר התגייסה. אבל זה באמת לא סיבה להוציא את הזין מהפה. אמרתי 30 דקות רצוף, ועברו רק 20. אז מהתחלה.