סגידות

הרעב לקימורייך,

למבט החתולי, היודע עד כמה הוא נחשק,

לא פג.

הרעב למשולש שמתחת לבטן השטוחה שלך,

למסתורי הפתח,

לא נָמַר.

הרעב להתגבעות השדיים מעליי,

כמו גל צונמי אדיר וסוחף,

נותר. 

הרעב להתאגסות ישבנך,

אצילי כל כך,

יודע את כוחו ומתיקותו,

נשאר. 

בואי, בואי, בואי אליי.