הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

אני כבר ממש מתגעגעת למשחקי הטניס עם חברה שלי.
לפני כמה חודשים, לפני שהיא התחילה לעבוד, החלטנו שזה הולך להיות מנהג קבוע לשחק פעם בשבוע.
מצאנו מגרש נידח שבמשך השבוע אין שם איש, אז היינו הולכות ומשחקות שעתיים שלוש.
הסידור החזיק שלושה שבועות ונפסק 😡

אני כל כך מתגעגעת לזה.

מגרש שומם. רק היא (חברה הכי טובה שלי), מחבט פצצה וכדורים חדשים.
היינו צוחקות אחת על השניה בלי חשבון, מפציצות בכדורים, ומקללות ללא הפסקה. בקיצור, כיף צרוף.

עכשיו זה לא כל כך אפשרי ללכת. היא עובדת כל יום עד מאוחר.
אני עמוסה מאוד עם לימודים ועבודה ביחד, ועכשיו כבר אין לי לאן להתחמק.
ובנוסף להכל, אני לא מסוגלת לזוז עם החום הזה!! אם אני אצא לשחק בשעות היום הדופק ימוטט אותי.
בערב אין במגרשים האלה אור.

יש משהו מאוד כייפי בלצאת מהבית בלבוש ספורט הולם עם נעלי ספורט חדשות, ותיק עמוס ציוד. אני חולת ספורט בדימוס.

אני ממש מתגעגעת!
למשחק
לחברה שלי..