השנה הזאת היתה לי מאוד לא קלה, אבל אם יש דבר שהתברכתי בו זה חברי אמת.
אתמול עבר עלי יום מאוד מהורהר, וכיוון שביום רביעי יש את המבחן האחרון (שהוא גם מאוד חשוב) אז היום אספתי את חברתי הטובה ונסענו לספריה.
אני הייתי צריכה ללמוד, היא היתה צריכה ללמוד, אז ככה מצאנו פתרון משותף.
באמת למדנו, אפילו עשינו הפסקה קטנה לקפה בשמש. הרבה מאוד צחוקים, שבאו בדיוק בזמן ובמידה הנכונה.
היא חברה מקסימה כזאת, שאיתה אני יכולה להיות לגמרי אני. לספר כל מה שעולה לי לראש בלי שום סינון.
צחקנו על אנשים שונים שם (כמובן בלי להעליב..)
על החבר שלה, עליה, עלי.
היא בדיוק למדה מילים לפסיכומטרי, שזה בכלל נושא שאפשר לצחוק עליו המון. התחלנו לדבר בשפה מטומטמת כזאת..
בקיצור- פרודוקטיבי וכיף.
הבעיה היא שכבר הגיע ערב ויש עוד המון ללמוד (נו, מה חדש?) אז אני עכשיו בליל שימורים (כנראה אחרון לשנה זו).
אני רוצה להגיד לכל החברים שלי, שאני אוהבת אתכם.
כל אחד ואחת מכם!
בשבילכם תמיד יהיה לי זמן ותמיד יהיה לי כוח, כי אתם עושים אותי שמחה תמיד.
גם אם מישהו הולך, וגם אם צריך הפסקה, זה קורה וזה בסדר. אבל אני כאן! ואני תמיד אהיה כאן! אוזן קשבת וידיים מחבקות..
אוהבת אתכם לפחות כמו שאתם אותי 😄
שתהייה לכולנו שנה טובה, שמחה, חברותית ומאושרת !
לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2007 בשעה 17:19