כל פעם יוצא לי לחשוב על זה שוב,
איך אני רואה בדסמ..
יש לי חברה מאוד מאוד טובה.
אני אוהבת אותה בעיקר מסיבה אחת פשוטה, שהיא אוהבת להקשיב בלי לשפוט.
כשנכנסתי לבדסמ סיפרתי לה כמובן.
סיפרתי לה די בזהירות, כי עם כל הליברליות לא הייתי בטוחה איך היא תגיב. היא שאלה אותי בשביל מה זה טוב? אז עניתי לה בפשטות "כדי להרים לך את הראש מהאדמה".
אני נתקלת פה בהמון ניואנסים ודרכים בבדסמ, שכולם לגיטימיים לדעתי כל עוד יש הסכמה בין הצדדים. אבל תמיד ידעתי שאני רואה את זה אחרת.
בשבילי בדסמ זה לקחת ילדה כזאת, כמו חברה שלי, ולהראות לה שהיא כן מסוגלת.
לגרום לה להיות האדם הכי חשוב לי עלי אדמות, להיות הנסיכה הפרטית שלי.
אני יודעת שמושך אותי מאוד להיות דומית, אבל נפשית יש לי לעשות שם דרך ארוכה.
דומית צריכה להציב בפני הסאבית אתגרים מושגים, ולדחוף אותה להגיע לשם בלי פחד.
לי אישית קשה לראות שקשה לאנשים שאני אוהבת. על אחת כמה וכמה לדמיין סאבית שלי, את הנסיכה שלי, סובלת, זה קשה לי. אבל יש מקום לזה. בתור דומית חייבים למשוך את המצב למעלה, לפי הגבולות של הסאבית. לקדם אותה גם אם לי זה קשה.
אני לא מסוגלת להשפיל. יתהפך העולם ואני לא אוכל להשפיל את הנסיכה שלי. אני מניחה שזה נובע גם מהסיבה שאני לא סובלת השפלות. לא ככה אני רואה בדסמ.
אני גם לא נגד שליטה מלמטה לפעמים. אני חושבת שכדי שסאבית תתקדם ותצבור בטחון עצמי לחיים מותר לפעמים לתת לה לשלוט. צריך לשלוט במתי לתת לה לשלוט, זה חשוב 😄
עוד דבר שרציתי לרשום עליו הוא סשן פינג פונג.
קודם כל אני אדגיש שבשבילי סשן זה לחדור לבן אדם לנפש ולדחוף אותו קדימה. סשן זה לא סתם להכאיב (או לפחות לא על הסשנים האלה אני מדברת).
סשן טוב אמור להיות קצת קשה, אבל לדעתי קושי צריך להיות כמו מדרגות. כל פעם עולים קצת ונחים, למה?
בסשן, כשמכאיבים, משפילים, קושרים.. כל דבר שהוא מעט קשה לסאבית, זה גורם לה להתכנס לתוך עצמה. מבחינה מסויימת זה טוב. זה טוב שבן אדם יסתכל לתוך עצמו פנימה.
אבל מצד שני, לאנשים שיש עולם פנימי גדוש, והרבה כאב בפנים, אסור להשאיר אותם שם בפנים זמן רב מידי.
כמו שיש אפטר קייר כדי להוציא את הסאבית מהמקום הקשה הזה, ככה אני חושבת שיש לעשות בסשן. לבנות בו שלבים. כשקשה לנסיכה, לפעמים היא צריכה רק ליטוף, רק נשיקה עמוקה. היא חייבת לצאת מהמקום הזה, להבין שהיא כן יכולה להתגבר עליו, וככה בשלבים להכנס למקום יותר קשה.
משהו נוסף שחשוב לי להעיר, בדסמים יקרים, בעיקר לוותיקים שבניכם, בתור אחת שדי חדשה בעניינים:
אני רואה פה הרבה פעמים, שלאנשים וותיקים יש דרך בדסמית בראש, והם רוצים להוביל בה את הסאבית שלהם. אני חושבת שזו טעות חמורה. הדרך האמיתית נמצאת בתוך הסאבית, היא רק לוטה בערפל. אם אתם בוחרים להכנס לשם, מתפקידכם להכנס ולגלות כל פעם מהו השלב הבא.
אם אתם לוקחים סאבית לדרך שלכם.... אל תצפו ליותר מידי. זו טעות לדעתי.
סליחה שזה ארוך ומבולבל... ניסיתי לרקום קשר בין הבזקי דעות שיש לי בראש.
תודה למי שקרא ואני אשמח לתגובות.
אולי אני טועה...
פתחתי על זה שרשור- אני בעיקר אשמח לתגובות שלא מסכימות איתי
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=21045
מי שרוצה להיכנס קצת לראש שלי.. תראו. זה קטע שכתבתי ממש מזמן..
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=77020&blog_id=25316
מה מיוחד בו ?
כולם יסכימו שזה קצת בדסמי,
אבל מצד שני הגבולות שם בין הצדדים מטושטשים. ככה אני אוהבת את זה 😄
אל תורידו את הסאבית כדי להרגיש גבוהים!
תעלו אתם ותמשכו אותה למעלה אחריכם!
זה הרעיון בגדול
לפני 17 שנים. 20 באוקטובר 2007 בשעה 8:41