לפני 16 שנים. 18 בדצמבר 2007 בשעה 9:43
שבוע שעבר, בחזרה ברכבת מהכנס ישבנו כמה חברים.
אחת סיפרה, שיום לפני היא קמה במצב רוח נאחסי, והשירים ברדיו מאוד שגעו אותה.
היא הכריחה את עצמה לשנות מצב רוח ולהפסיק את הדיכאון, ומהר מאוד היא מצאה שהשירים "מותאמים" למצב רוחה ונהיו הרבה יותר נחמדים.
אני ישר קפצתי ושאלתי "איזו תחנה?.. אני מחפשת כל יום".
ומישהי מולי אמרה לי "אוי, פינקי פינקי, את חמודה.."
היום דפקא אין לי תלונות על הרדיו.
זה שוב מוכיח שהעולם החיצוני הוא לא אחר מאשר השתקפות עולמנו הפנימי.
יש מי שיגיד עכשיו שטויות
ושזה שמלצי
ופי פי פי
מותר לכם לא להסכים....
אני יודעת שברגע שהסכמתי לדבר המופרך הזה (כביכול) אז דברים התחילו להסתדר לי יופי.
----<--<--@
