הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

אתמול סידרתי את הדפים על השולחן
כמו תמיד מצאתי רשימה של שירים להורדה שכתבתי פעם
הורדתי את השירים וזרקתי את הדף.

נתקלתי בשיר "לוליטה" של אתי אנקרי ודוד דאור.

כמעט דמעות יורדות לי מהשיר הזה. הוא כל כך אמיתי וחזק.

פעם היו לי הפרעות אכילה קלות, והשנה זה הפסיק לחלוטין, אחרי שהבנתי איזה נזק אני עושה לעצמי.
לפני שנתיים התאהבתי במישהי. היא היתה כל כך רזה ויפה. ידוע שיש לי פטיש מטורף לרזון.
נהיינו חברות, ועם הזמן היא סיפרה לי שגם לה יש הפרעות אכילה, יותר קשות משלי.
אני לא הסכמתי לקבל את זה.
כל פעם בזהירות הייתי מעלה את הנושא ומסבירה לה כמה זה רע.

היא עדיין לא הפסיקה לגמרי, אבל המצב שלה השתפר.
אני כל כך אוהבת אותה, ומנסה לגרום לה להפסיק עם זה, כי אפשר לרזות בצורה בריאה.

זה קצת אבסורד, שבהתחלה נמשכתי אליה נורא בגלל הגוף, ואחר כך, כשהכרתי בן אדם, התאהבתי בה, וכביכול "בגללי" גופה השתנה.

חברה שלי, אני אוהבת אותך ובבקשה בלי שטויות }{

לוליטה/ אתי אנקרי ודוד דאור