הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

כל החברים שלי יודעים שאני שונאת שנוגעים בי.
זה משגע אותי נורא.
כלומר חיבוק חברי או נשיקה קטנה זה סבבה (שגם לזה לקח לי זמן) אבל חירבושים (ליטופים בעברית) למיניהם אני לא סובלת.

זה מוציא אותי מריכוז לגמרי.
אני פשוט מכירה את עצמי.
נוגעים בי שניה ואני הולכת לאיבוד. הקטע הוא שאני מאוד בררנית בקשר לאיפה, מתי, ועם מי אני הולכת לאיבוד.

לדוגמא אני מתה על עיסויים נעימים בגב, אבל אסור לאף אחד/ת לגעת בי.
כי מהעיסוי אני נורא רוצה סקס. ולגבי סקס יש לי חוקים נוקשים.
סקס זה או עם מישהי (בואו נוריד את הסיכוי למישהו מבחינה סטטיסטית והסתברותית כאחד חח) מישהי שאני נורא אוהבת ואוהבת אותי בחזרה (כן אני דביקה)
או עם מישהי שאני מאוד מחבבת ונמשכת אליה ויודעת בוודאות שאני לא אתאהב בה לעולם.

סטוצים וכל מיני שטויות זה (לפחות בינתיים) לא בשבילי כי איבוד שליטה (סקס למשל) הוא מאוד מכוון אצלי.

נגיד גרג הגרמני, שהתחרבשתי איתו.
זה פשוט עקב הנסיבות....
בחור בהחלט יפה. גבוה, בהיר, ושרירי, שישן אצלי לידי במיטה.
בבוקר הוא עשה לי עיסוי בכלללל הגוף. היה מדהים!
וידעתי שיום אחרי הוא חוזר לגרמניה אז מכ'פת לי להתחרבש איתו.

בקיצור, זה יוצא קצת פרדוקסלי, שאני מסרבת לחירבושים כי אני נורא אוהבת אותם.
פשוט זה מבלבל אותי מאוד 😡

נגיד בתיכון, כשיש טרנד כזה, שהבנות תמיד יושבות ביחד ומתלטפות להן, אני שמרתי מרחק.
פעם חשבתי שזה בגלל הנטיה המינית שלי. היום אני חושבת שזה פשוט בגלל מי שאני.
מאבדת שליטה מחירבושון 😡