הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

איזה אושר
צ'מעו...

לפני כמה זמן, יצאתי לסיבוב קניות וקניתי מכנס שנראה לי מתאים.
הייתי אז מידה 40 במכנסיים, היה כתוב עליו 38 אבל היה נראה לי גדול מספיק.

קניתי אותו באיזה בזאר (והמכנס מוזר אבל לא משנה) ככה בלי למדוד.
באתי הביתה וחשכו עיני.
המכנס נסגר רק תחת איומים כבדים ואלוהים ישמור איך זה נראה.
מכירות את זה שסוגרים מכנס בכוח וגבוה ואז כל השומנים קופצים מלמעלה?
ככה זה היה- זוועתי ברמות קשות. טיירים של סמיטריילר.

מאותו הרגע הוא הפך למכנס המדד שלי.
הוא מידה 38 אבל בגודל של 37 או אפילו 36.
וכל פעם שרציתי להזכיר לעצמי שאני רוצה לרזות הייתי לובשת אותו לבדיקת מצב.

הוא מכנס ממש לא יפה- פשוט משמש אינדיקציה.
הבטחתי לעצמי שביום שהוא ישב עלי בדיוק אני מפסיקה במגמת הירידה במשקל.

היום נשקלתי (במקרה כי המשקל היה בחוץ) וראיתי שאני 2 קילו מעל המינימום שהגעתי אליו.
ממש לא נבהלתי, כי אני יודעת שמכל הספורט לאחרונה הגוף שלי בונה שריר אז המשקל עולה.

פתאום החלטתי קודם ללבוש את מכנס האיימים שלי
ואיזה כיף!
הוא נסגר מאוד בקלות וממנו מבצבץ רק קצת שומן מיותר.
עוד טיפונת וזהו.
לא שאכפת לי כי המשקל פשוט יורד מעצמו אבל הסתכלתי במראה ולא האמנתי.

אותם מכנסיים שפעם הכל השתפל מהם... פתאום כלום...
ס"מ אחד מסכן בולט אחוצה. זה הכל...

טוב, עכשיו אני הולכת לאכול משו.
חחח

ותשתתפו בפטיש הבטן שלי.... יאמייי