לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 19:55
אוף.. לא יודעת מה קרה לי היום
פתאום נורא בא לי צומי.
טוב נו, אני כבר עוד מעט רוצה להתארגן למחר, יש יום עמוס.
בא לי חיבוק, ושיקריאו לי סיפור.
אולי אני אתפוס את אמא?... היא נורא עסוקה עכשיו.
אוף, לפעמים זה מבאס לגדול.
כשתהייה לי חברה אני אדרוש סיפור לפני השינה כשיבוא לי!
זה ממש אלמנטרי...
גם אח שלי בחו"ל. אח שלי משתף פעולה יופי.
תמיד אפשר לבקש ממנו סיפור.
תמיד אני מדרבנת אותו בכך שאני אתחיל "היו היה ברווז..." ומשם הוא ממשיך.
מממ לא רוצה לגדול יותר! זהו, מספיק.
