וואו איזה הלם על הבוקר....
אני צריכה ללכת לדואר לשלוח משהו לאבא לחו"ל.
חשבתי לעצמי, אם כבר, אני גם אשלח מכתב ליולי בגרמניה (את הכתובת של גרג אני לא מוצאת..).
טיפסתי בסולם.
יש לי בבוידם קופסא עם כל המכתבים המתוקים שחברים שלחו לי.
מיולי יש לי הכי הרבה. היינו מתכתבות המון... באירופה נהוג הקטע של pan pal שזה חבר לצורכי כתיבה.
חוצמזה, מצאתי הרבה מכתבי תודה מחברות על דברים שעשיתי בשבילן.
מכתב ממישהי שישבה מאחוריי בכיתה, והעבירה לי מכתבים חמודים (ואני דפוקה לא הבנתי את הרמז אז חחחח).
זה פשוט וואו אחד ענקי.
ויש פה עוד מכתבים שלעולם לא ניתנו...
למורה אחת חמודה שנולדה לה ילדה- הכנתי משהו מאוד יפה, אבל פיספסתי אותה.
לאנשים שפגשתי בתחנת האוטובוס (מבוגרים) שאחרי זה רציתי לתת להם משהו, אבל לא הצלחתי למצוא אותם...
זה מכתב מחברה אחת...אני חייבת לרשום לכם קטע -
כתבתי לה משהו מרגש ליום ההולדת והיא נורא העריכה את זה.
החזירה לי מכתב עם המון תודות ביום ההולדת שלי וככה היא סיכמה אותו:
"אני רוצה שתדעי, כי אם בעתיד תצטרכי משהו, מכל סוג, כסף, תמיכה, שיחה, עצה, שיעור רוסית 😄 ועוד, את תדעי, כי יש לך מישהי, שתמיד תשתדל לעשות ככל יכולתה, ואני לוקחת את כל האחריות על כל מילה כאן!
מזל טוב! אני לא יודעת למה, אבל אני מאמינה כי הכל בחיים שלך יהיה... יהיה טוב. כלומר, הכל יסתדר בצורה הטובה ביותר (אבל אני גם מקווה, שגם תוכלי להבין ולראות כי זאת הצורה הטובה!)
מכל הלב, ל'
וד"ש מסבתא! 😄
חחחחח סבתא שלה מתה עליי. היא מדברת רק רוסית, ושנה ניסיתי ללמוד איך אומרים ברוסית שלום.
זו בערך המילה הכי קשה שקיימת (עד שמתרגלים..)
בקיצור, אושר עצום להתחיל ככה את היום.!
אני רק מקווה שהחברים שלי היו בזכות ולא בחסד..
ואני אדאג לחזור לכל מי ששכחתי בדרך. זו שטות לנטוש אנשים כאלה !
לפני 16 שנים. 15 בינואר 2008 בשעה 8:55