אתמול סופסוף ירד לי הסרט
מזמן כבר המליצו לי עליו, אבל לא יצא לי לראות.
אתמול, 9 בערב, כיבוי אורות, ואני והלפטופ נכנסים למיטה.
חשבתי שיהיה סרט די משעמם, כי את התקציר כבר ידעתי, אבל בסוף דווקא אהבתי מאוד, אפילו בכיתי בו לא מעט (טוב נו נהייתי טיפוס דביק ורגשני כזה...)
גם בגלל הילד, שאמור לקבל הגנה מהסביבה שלו, ובעצם הוא חזק יותר מכולם.
גם הקושי הזה, שלמרות שלפעמים רוצים לעזור לאנשים, זה כל כך קשה ולא תמיד הולך.
וגם המחסומים האלה, שיש לכל אחד מאיתנו, שלפעמים נראה שדרוש כל כך הרבה כוחות כדי לעבור משהו קטן.
בקיצור אהבתי. הילד, זה האלי ג'ול המדהים
בתמונות שלו שהוא יותר מבוגר הוא מזכיר נורא את אילנה דיין
וחוצמזה- היה ממש טעים אתמול
אנשים לפעמים חושבים, שבגלל שרזיתי, אין לי מושג בקולינריה.
כבר הרבה זמן יש לי טוסט יומי (ומלא עוגיות אבל זה לא קשור), כי אני נורא אוהבת טוסטים.
אתמול הכנתי טוסט כדלקמן:
לחם מלא
פרוסת גבינה צהובה
פרוסות דקות של בננה
וסירופ מייפל
זה היה טעיםםםםםםםםםםםםםם! תנסו מומלץ!
לפני 16 שנים. 12 בפברואר 2008 בשעה 9:06
