הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

לפני כמה זמן יצאתי עם מישהי, בחורה ממש חמודה ויפה. הבעיה היתה שאנחנו מסתכלות כל כך שונה על דברים, ולכן הקשר לא ממש המשיך.

לפני כמה ימים היא שאלה אותי מה דעתי על כרטיס אד"י. אמרתי לה שלדעתי זה חשוב שיהיה, לאמא שלי יש, אבל אני עוד לא חתמתי. סתם לא יצא (ויטופל בקרוב...).

מפה לשם, היא אמרה לי שהיא נגד מסיבות קדושה (שאני בהחלט מכבדת את זה), אבל גם שלדעתה אין כמעט אנשים טובים בעולם שראויים לתרומה.
אני די קפצתי.
אין כמעט אנשים טובים?
אני לא מכירה כל כך הרבה אנשים, ועדיין אני מוכנה להעיד, שללא מעט מהם, הייתי עוזרת ככל יכולתי אם רק היו מבקשים.


אתמול היו לי שעורי בית בתכנות.
זה לא התחום שלי בכלל בכלל. אני יודעת לייצר נשק ביולוגי, אבל לא לתקשר עם הקופסא שנקרת מחשב.
חברה טובה עזרה לי אתמול, כתבתי את התוכנה, אבל משהו לא עבד.

היום, לפני השעור, אני יושבת מול מה שכתבתי, משנה פה קצת ושם קצת, הייתי ממש קרובה לסוף, אבל היתה טעות שלא הצחלתי להפטר ממנה.

האני הישן שלי, היה פשוט שותק, שובר את הראש לבד עד שיצליח. אפילו לקחת את זה הביתה ולבהות בזה כמה זמן שידרש, העיקר לא להודות ו"להתפשל" בשאלה.
אבל, לאחר התלבטות קלה, החלטתי לשאול מישהי, היא ענתה לי בכלליות, ובאה להראות לי את התשובה שלה, ואז זו שישבה לידי התחילה לדבר איתי.
אני בכלל לא מכירה אותה.
הסתבר שהיא לא היתה ממש עסוקה.
היא התפנתה לחלוטין מעיסוקיה, רק כדי לקרוא את הקוד שלי שורה שורה, עד שהיא מצאה לי שורה מיותרת, שהסרתה סידרה לי הכל.

זה ממש שימח אותי.
זה נחמד להיווכח (שוב), שכשאתה נחמד לסביבה, יש הרבה אנשים שישמחו להיות נחמדים אליך בחזרה ולעזור, אפילו אם לטווח הקצר (או בכלל) הם לא מרוויחים מזה כלום.

נ.ב: הסתבר שכולם לעזרו בגורמים חיצוניים וישבו שעות על התרגיל 😡
עדיף ליצור נשק ביולוגי!