היום בבוקר הלכתי להצגת ילדים עם בן דוד שלי הקטן.
מאוד נהננו,
הוא ישב עלי כל החצי השני של ההצגה כך שכסאו נשאר עזוב.
הוא ילד יפיוף כזה, צפלוני קטן שאוהב להתכרבל, ואני אוהבת לחרבש אותו בכל הזדמנות,
ילד עדין מאוד, הרבה יותר מבת ממוצעת.
בהצגה היו רק 4 שחקנים שהתחלפו. היה שם רקדן אחד, ממש כמו לאון באח הגדול, רק יותר גבוה, יותר מלא, ועם זקן שחור.
הוא נגיד לא סקסי בעליל, אבל הוא רקד ממש יפה (כמו בחורה), הצחיק נורא את הילדים, ועשה הרבה כיף.
רק מה.. עצבנו אותי שתי מטומטמות שישבו מאחורינו.
היו שתי פרחות עם ילדים, שכל הזמן השמיעו קריאות "איזה הומו".
נו אז מה אם הוא הומו? הוא מצחיק? הילדים באו לצחוק?... אז איפה הבעיה בדיוק?
הגעילו אותי הקריאות המזלזלות שלהן, במיוחד לאור העובדה שזה ליד הילדים.
גועל נפש.
"הומו", נו יופי, זה בטוח יותר טוב מלהיות פרחה.
אני שונאת הורים דפוקים שרק מלמדים שנאה.
לפני 16 שנים. 8 בנובמבר 2008 בשעה 19:04
