לפני 15 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 21:51
החלטתי שאנחנו נפרדות, ויחד עם זה אני ממש מתגעגעת לדברים מסויימים.
תמיד הייתי נחה עם הראש על החזה היפה שלה, שומעת את פעימות ליבה, מרגישה את הנשימה שלה עולה ויורדת, ונחה לי.
זה היה הדבר הכי מרגיע בעולם.
זה אפילו לא הגיוני כמה זה היה חשוב בשבילי.
ממש סאב ספייס, ורק מכרבול פשוט.
זו תחושה כזו, שמחזירה אותי אחורה, לבטחון כנראה מאמא בגיל אפס בערך...
להתכרבל שם בתוך חיבוק. להקשיב. להרגיש מוגנת, ושכל שאר העולם לא מעניין.
חבל שאין חנות של צ'וצ'ים.
פשוט ללכת ולקנות צ'וצ' 😒
חייבים להמציא כזה דבר! אוף..