לאחרונה מאוד נחמד לי לחלום.
במיוחד לאור העובדה שאני קוראת על התת מודע וכל זה אז, אני נוטה לנצל לא מעט זמן בשינה (פנוי וגם לא ממש פנוי).
היום בצהריים בהיותי נמנמית החלטתי להרדם בסלון. יש פוף ומולו את החלון הגדול שממנו רואים את השמים, אז החלטתי לישון על הפוף.
נשכבתי ככה שהשמש תחמם את גופי (שזה הכי כיף בעולם) אבל לא תגיע לפנים.
נרדמתי.. וחלמתי שאני נוסעת עם אבא לכנס מהעבודה שהיה לפני שבוע. פתאום יצאנו מהאוטו והיתה ריצפה לבנה מסנוורת (כך באמת זה היה בכנס אבל באותו רגע במציאות השמש זזה וכבר כן הגיע לי לפנים). ואני רק ניסיתי למצמץ בעיניים ולהתקדם קצת. לא יכולתי לראות.
לכל אורך החלום אני רק מנסה לראות מה מתרחש סביבי ולא מצליחה לפקוח את העיניים (מעניין למה?!).
בהמשך הגעתי הביתה. אבא הוריד אותי והלך. בחלום האמבטיה של הבית שלי היתה מול חלון גדול שהיה גם שם אור גדול ושמש (כמה מקורי.. למרות שזה באמת חלום אצלי בית מוקף זכוכיות).
נכנסתי למקלחת כביכול ונרדמתי באמבטיה איך שהמים זורמים. ואז התחיל לי חלום בתוך חלום.
חלמתי שהמים עולים ואני לא מצליחה לצאת מהאמבטיה. בחלום פקחתי עיניים וראיתי רק כחול מסנוור (שאלה בעצם היו השמיים מול החלון בפועל) כאילו שאני צוללת בתוך המים ומנסה לצאת מהם.
לרוב אני מודעת לחלום ומצליחה לשלוט בו אבל כשיש חלום בתוך חלום זה מסובך.
מרגישים שמתעוררים ממנו אבל למעשה יש חלום נוסף..
בקיצור הצלחתי להתעורר מזה רק כשהזזתי את עצמי מהשמש בלי לשים לב 😡
היה ממש מעייף...
לפני 17 שנים. 4 במאי 2007 בשעה 16:20