הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היום היה לי יום די מוזר..

קמתי מאוחר ממה שתכננתי (כהרגלי בקודש בזמן האחרון..)
היה לי פה מלא עבודה אבל לא הכי התחשק לי לטפל בה.

גלשתי קצת באתר כאן לראות מניינים.
אחכ שמתי מוסיקת מסיבות בקולי קולות וקיפצתי מול המראה.
המשקל במקרה היה בחוץ אז שמחתי לגלות שרזיתי עוד קצת 😄
החלטתי למדוד את בגד הים שקניתי שנה שעברה בסופעונה סתם לכיף.. זה בגד ים שחור "שלם" שיש לו פתח מהחזה עד לפופיק. הוא מהמם אבל צריך גוף גוף בשבילו.
קניתי אותו כי הוא היה ממש בגרושים ואמרתי שבשבילו אני ארד במשקל..

ממש התלהבתי מאיך שהוא יושב עלי (למרות שהיעד שלי במשקל הוא 55 ק"ג.. כי ככה בא לי)
אז קיפצתי מול המראה עם המוסיקה ובגד הים.
אחכ שמתי את משקפי השמש הענקיים שיש לי חחח נראתי ממש נחמד לטעמי.
מזכיר את חבורת הבנות ליד הבריכה בקליפ שיצא לסימפלי רד לפני כמה שנים..

לקראת הצהריים דיברתי עם אמא שלי. היא מהבוקר נסעה לבית החולים להיות עם סבתא שעברה ניתוח. החלטתי שיותר חשוב מהעבודה זה ללכת ולבקר את סבתא שלי!
הלכתי. די נבהלתי בשניה הראשונה כשראיתי אותה. היא היתה חיוורת עם האינפוזיה, החמצן וכל הצינורות האלה..
היא כל כך סבלה מכאבים שבכלל לא יכלה לזוז. ניסיתי בכל הכוח לעזור לה לזוז לאט כשהיא רצתה וראיתי כמה היא סובלת. אפילו האכלתי אותה בכף כמו שמאכילים ילדה קטנה מרוב שכאב לה והיא לא יכלה לזוז.

כל כך כאב לי ... כל הסיטואציה גרמה לי להרגיש כמו לוח מטרה במטווח ירי.
כואב לראות כמה כואב לאחרים לפעמים. ועוד לאנשים שכל כך קרובים אלי.
כשהיא הצליחה להרדם ישבתי לידה וקראתי ספר עצות לחיים טובים (יש לסבתא שלי מלא כאלה.. היא לא הכי מיישמת אבל לפחות קוראת..)
ותוך כדי שהיא חצי ישנה חצי כואבת אני חושבת לעצמי כמה החיים יכולים להיות אכזריים.
הספר דיבר בעיקר על ניצול הרגע ולהבין שהחיים זה לא מחר ולא החופשה שתהייה בעוד חודשיים, אלא ממש עכשיו! ברגע הזה! וחשוב להנות עכשיו!

בקיצור היה לי יום שהתחיל בשטותיות מוחלטת כמו ילדה קטנה ונגמר בתובנות עמוקות (שזה לא חדש אצלי..)

אני רק מקווה שהיא תרגיש טוב ומהר!

כי כשלאחרים כואב כואב לי גם!