הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היה לי יום רע היום...
אין לי הרבה ימים רעים אבל כשזה מגיע, זה מגיע!

קמתי עם הרגשה לא טובה.
מן נוקשות כזאת בשרירים שפשוט בא לי להרביץ למישהו.
מכירים את זה? מרגישים כמו כדורונים שנתקעים בעורקים ורוצים לצאת. ממש תת מקלע כזה.
זה כואב ומשגע אותי!
לרוב במקרים כאלה אני יוצאת לרוץ, אבל בגלל הפציעה אני עדיין לא יכולה.

בכלל, גם הפנטזיות שלי נהיות רעות.
לפעמים יש לי פנטזיות ממקום דומי טוב, ויש ממקום לא טוב.
היום עלו הפנטזיות מהמקום הלא טוב!
הרגשה שבא לי לקצץ כנפיים, לשרוט נפש ולבתר גוף בחדירה כואבת!
כמו ערפד שחיי מדם אחרים ואכפת לו רק מעצמו כדי לשרוד
זו הרגשה שלא נעימה לי ואני רוצה שהיא תסתלק.
זה כמו ילד שהבטחון שלו יורד אז הוא נהייה אלים לסביבה..
בגלל זה בימים כאלה אני דואגת להתרחק מהסביבה.

נכנסתי למקלחת חמה בתקווה שהשרירים יתרפו.
זה עזר קצת..
ואז הלכתי לחבק את הדובי חזק. אני מרשה לעצמי לחנוק אותו בו בזמן.
אפילו אוננתי בתוקפנות.
אם יש בי זעם אני מוציאה אותו על עצמי לפעמים.

יש מי שנוהג לקרוא לי צ'יקן לפעמים...
אין לכם מושג בשיט!
אבל כן! כשמדובר בשפיות שלי אני הכי נזהרת על עצמי בעולם!
ככה בדיוק צומחת עוד קליפה...

היום הזה עבר
נשאר לי רק להשתפר לקראת מחר 😄

*****************************
קליפה
איה כורם
היה לי קשה מדי בין האנשים
אז התחלתי ללכת והגעתי לפרדס
והדמעות שלי נפלו על העלים היבשים
תהית איפה אני
ולא באת לחפש

אחרי ששוב נתתי יותר מדי,
אני ארגיש את הקליפה הזאת
צומחת מעליי.
ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב
הלא כבר נשבר לי פעם הלב.

רצית לברוח מכל מה שמוכר.
בין בחולצות הישנות שלך,
הבחנת בי.
ועם קמט החיוך שלי נראה אותו דבר
הרי תוכל למצוא רחוק
מה שמצאת כאן איתי

אחרי ששוב נתתי יותר מדי,
אני ארגיש את הקליפה הזאת
צומחת מעליי.
ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב
הלא כבר נשבר לי פעם הלב.

ועל כל זה אני אשלם עוד ביוקר
על האגו שלי, על האכזבה
אני אזיז את השמיכות כי מחר בבוקר
אני שוב מתעוררת,
עם עוד שכבה

עדיין קשה לי בין האנשים
לפעמים אני נזכרת כמה זה כואב
איך הדמעות שלי נפלו על העלים היבשים
ואיך קשה לשנוא
את מי שאתה אוהב