היום בפעם הראשונה יצא לי לדבר עם סאבית מקסימה שאוהבת נשים דומיות.
זה ממש מוזר שעד כה יצא לי לדבר רק עם גברים (סתם שיחות) או עם דומיות אבל אף פעם לא עם סאבית 0_0
אני לא אספר על מה דיברנו,
בכל אופן היה לי מאוד מעניין עד כמה הצד הסאבי הקטן שבי כל כך שונה מהסאביות שלה. זה מדהים כמה צבעים יש בקשת..
אבל בכל זאת יש קטע שאני רוצה לספר:
היא שאלה אותי ככה בפשטות : "מה הפנטזיה שלך? על מה את מביאה ביד?"
ובפעם הראשונה בחיי הצלחתי לענות במשפט אחד קצר. תמיד אני עונה בסיפורים...
לא בא לי להגיד לכם מה התשובה שלי אבל זה עשה לי משהו.
פתאום הבנתי שאפילו כשאני מאוננת יש לי את הפנטזיה הזאת ואני מסרבת לפנטז אותה. אפילו בפנטזיה אני לא מרשה לעצמי, ופתאום כשאמרתי את זה ככה קצר ולעניין והיא אמרה לי "טוב אחלה" ... זה העצים אותי.
המשכנו לדבר עוד איזו חצי שעה.
כשסיימנו המשפט שלי הדהד לי בראש
איך שאני גמרתי...
וזהו. זה עשה אותי שמחה מאוד (תודה לך..)
שיש לי פנטזיה. היא לא פוליטיקלי קורקט וזה אחלה :))
לפני 17 שנים. 21 ביוני 2007 בשעה 17:34
