וואי. יומיים לא לכתוב בבלוג... ואפילו 24 שעות בלי להציץ.... מזמן לא קרה לי 😄
תמיד כששואלים אותי "איך הגעת לבדסמ?" אז תשובתי היא זהה.
אני הגעתי במקרה (למי שלא מכיר את הסיפור -חיפשתי בגוגל קשירה+עניבה והגעתי לבלוג של מאונן מקלדת) ונשארתי כמובן לא במקרה.
אתמול זה הוכח לי שוב 😄
פגשתי אנשים מקסימים. חלקם חדשים לי וחלקם הוכיחו את מקסימותם בשנית.
אנשים שאני יכולה לפתוח איתם בשיחה על כל כך הרבה נושאים, ובאמת להיות אני (שזה מאוד חשוב..)
קובלט הדהימה אותי ביכולת השיחה השקטה שלה. יש משהו מאוד מרגיע בלדבר עם הבחורה הזו 😄
מאסטר ערן עניין אותי מאוד בשיחה על השקעות (אסור להזניח את המוח למרות שזו מסיבת בדסמ ואני אמורה להיות פינקי נטו)
אור השליטה, בליסנה והיילני שכמובן שמחתי לראותן שוב.
צ'יטה והגננת, שלא שופטים אותי בכלל (טוב כמעט) ונותנים לי חופש למצוא את דרכי הייחודית.
ובלונדי (ההומו המתוק שעדיין אין לו ניק) שאפילו נתן לי שעור ריקד מזורז.
אני התאהבתי בילד הזה מהר מאוד. ראיתי שאני לא היחידה 😄
ורק בגלל שלרובכם/ן לא היתה ההזדמנות לדבר איתו, אלא לראותו בלבד, יש לציין, כי מעבר להרמוניה הממכרת בתנועה שלו הוא גם בחור מעניין וחכם מאוד.
באמת זכיתי לפגוש אדם כזה, ולמזלי הרוסית העילגת שלי עזרה לי שוב.
בקיצור אנשים, מה אני אגיד לכם.
היה כיף 😄
ממלא את הנפש משהו..
לפני 17 שנים. 14 ביולי 2007 בשעה 11:22
