קודם כל וזה בכלל לא קשור, יש את התחרות לסרטים קצרים, שבהם לסביות מתבקשות ליצור סרט קצר של איך הן רואות את חיי האהבה והמין של הומואים, או חייהם באופן כללי.
שוב ברחו לי רעיונות. אני צריכה להסתובב עם מחברת או פנקס.
חלק גדול מהרעיונות בחיי עולים תוך כדי אוננות. אני תוהה האם זה משום שמשהו יצירתי במוח שלי מגורה, או שאני כ"כ משתעממת שאני חייבת לבדר את עצמי תוך כדי. לפחות חצי הפסקתי עם הפנטזיות הוניליות. לגבי הלסביות, טוב, אני לא צריכה לעסוק בזה. אני יכולה להיות הומו ליום אחד. יי.לא, לא לחשוב על בנד אובר יור בוייפרנד. זה לא זה. הומו באמת. אמיתי.לא דראג קינג.
אין לי כמעט ניסיון.
אני ממשיכה לשבת פה, למרות שכביכול החלמתי מהחרדה החברתית הקשה שלי, אני בכלל לא מבלה מספיק זמן בהרחבת האני שלי באינטרנט, למרות שהוא פה ונגיש בערך מ95.אילו דברים חדשים למדתי ב12 שנה האלה?
אני פשוט ישנה יותר מדי, משהו כמו 12 שעות ביום, ובוהה בשאר הזמן.
בקשר לחוסר ניסיון בקולנוע, טוב אין לי מה לעשות.
לחזור לאו"פ. ולקוות לטוב בקשר לתואר שני.
אני מבודדת פה חברתית. כפר סבא בלי אוטו ועם עצלנות תחבורתית זה כלא.
אז אני אוציא אבחון אדד וטוראט ודיסקלקוליה, מה זה יעזור לי.אולי קצת נכות.
המוח מגיע לשיאו בערץ בגיל16. תאי מוח מתחילים למות בגיל 20. ןעם כל הבהיה טלויזיה רעש מחשב והיתקעויות שלו כל ג'נק שאמא שלי דחפה לי ב80 וב90 הכימיקלים, להפסיק עם קוסמטיקה, אני מרעילה את עצמי בשם יופי, המחסור בפעילות גופנית שלי, התסכול שאני צוברת בכל תחום אפשרי,
לפחות אני לא מעשנת. אני כן שותה, וזבל.די, אני לא פועל רומני.הם לפחות מקבלי צוייקה טובה מהבית. לחזור ליין. אמא שלי ממש כופה עלי התנהגויות מזיקות. וזה מבלי שאני אכנס לשאר הדברים שעליהם היו צריכים לשלול ממנה רישיון הורות.
נראה לי שיש לי עקמת בגב. אני הולכת כפופה שנים. אני אפילו לא יושבת ישר מול המחשב. לפחות אני לא הולכת עם נעלי עקב רוב הזמן.
לא נגעתי בסמים. אני מתה מפחד. אני לא יודעת אם הם ירחיבו את התודעה שלי, או יגרמו לי לפסיכוזה או זכרונות פוסט טראומטיים לעלות. ומה יקרה אז.
שיא הפוריות המינית הוא 24.
אז מה.
איפה הייתי?
התחלתי לשים בכל מיני אתרי הכרויות ורשתות חברתיות ציטוטים כמו
...doing nothing buy aging
and
life is what happens when you are busy in making other plans
and
מפנה זמן לעוד זמן
בשורת המה את עושה בחיים
טוב
היו לי עוד מחשבות שהדבר הזה לא יקרוס
היו הרבה פעמים שקרס, ולא גובה ע"י מערכת הכלוב בגיבוי אוטומטי, לתשומת לב כלובי היקר
הפסד שלכם
עזרה עם המחשב תמיד עוזרת
לא להשמיע לי את עזרה בדרך כשאני נכנסת לבית של מישהו בבקשה
זה לא מצחיק
3 חברות לשעבר מתו לי, ומבחירה.
עוד יום שנה. אני כבר לא סופרת.
נוחו על עפרכן, גויות סקסיות שלי.
אני אנסה לכתוב בוורד או מחברת, ולהעתיק לפה.
הרגלים רעים.
לפני 17 שנים. 31 באוגוסט 2007 בשעה 22:40