בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוזה - אחת מתשע

מה שיעבור לי בראש והידים שלי יספיקו להקליד
עייפות
אינסומניה אהובתי
יש לי פטיש לנרקולפטיות?
לפני 16 שנים. 30 בדצמבר 2007 בשעה 1:56

לפני 16 שנים. 30 בדצמבר 2007 בשעה 1:55

העולם שלנו מתחלק לכמה טיפוסים
1. פוסט טראומטיות.מחפשות סוג של חויה מתקנת.
2. אנשים שכבר עשו הכל וזה עבורם עוד ריגוש. בדרך כלל ילדי עשירים או בוהמה.
3. אנשים שחיים חיים של דיכוי מכורח או מבחירה, ובאים לפרוק את זה. ע"ע נשות קריירה.
4. אנשים שגדלו בסביבה קשוחה ולא מסוגלים או מכירים אפשרות אחרת.למשל דתיים.ילדי צבא.
5. סדיסטים ביולוגית. כמו הגבר הונילי המצוי שחושב שקל להשיג שפחת מין פה אם הוא רק יקרא לעצמו דום.
מה אתם חושבים?

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2007 בשעה 22:53

אנושי, בלי קשר לבדסם.
האם שמנות ושמנים ובחורות יפות לשעבר הן תמיד רוע טהור במסווה?
או לא במסווה.
?

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2007 בשעה 22:43

היתה את זאת מהסרט עם גי'לנהאל, ג'יייק, נו, לא של קרוננברג, השני, והמיצרי שנלכד בשדה תעופה, הן היו גרפיות למדי. יש כמובן יותר גרפי ואפקטיבי.
אני לא נכנסת כאן לתת המחלקה של ישו מעונה/צלוב. כאן אני מעדיפה אומנות יפה.

לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2007 בשעה 22:39

או
תמיד חשבתי שאתם כ"כ רדודים ומשעממים, וזה צרוף מיקרים בלבד שרוב המדע הפילוסופיה הרפואה והמוסיקה וכו' בעולם נוצרו ע"י גברים, ושב כמה אלפי השנים באות הכל יתהפך, כמובן שלצערי אני לא אהיה פה כדי להיוכח בזה ולהנות מהפירות.
האם כל הפוט פטישרים הם גם סדיסטים?
ועם קשרים הדוקים עם אורתופדים ואלו שמיישרים גב, נו.מאפיה.אוסטאופטים.
אגב, הגעתי למסקנה שגם מסג'יסטים הם סדיסטים.
כל הקומיקאים הם מזוכיסטים?
אילו רופאים כן ואילו לא? או שהם מתחלפים וזה חמק מעיני הדיכוטומיות.
אגב תיפוף, איך אני אשמע אם אני הכלאה בין המכשפות לוייט סטרייפס לפרוג אייז? פלוס.
שום מילה על טרנטינו, רק עשיתי דראג, ואספתי בעמל רב מלא שירים, ופתאום נוכחתי לדעת שכולם בפסקולים שלו, ושאם הייתי פשוט קונה או מורידה פסקולים שלו הייתי חוסכת לעצמי הרבה עצבים וכמה חודשים מהשנים הכי טובות שלי.

בלי קשר, מתי יהיה הלד'ר דייק הבא?
אני נרשמת לתחרות מציצת דילדו הלבנטינית 2 בתור נמצצצת. פאק ג'נדר!
איף יו קנט ביט ד'ם, ג'וין ד'ם. קנט.

היה עוד משהו
רגע
איקס מיקס דריקס על גרביונים
ביזארו וורלד כפול שתיים הגרסה הלאסבית, ספיישל סיינפלד.
אורגיה גי'נג'ית
מחשבות על מסיבות סקס לסביות לא ממומשות, כי אנחנו כאלה פריגי'דיות.
תסריטים לפורנו.
זה יהיה שוס כשזה היה גמור
סצנות לסרטים
סצנות לספרים
לאסוף בקפדנות
מחשבות על דומיות לסביות גרועות
מיתוסים
פרות קדושות
עוד טרוניות על דוסיות לשעבר
עוד כמה על אחרות
כן, סיינפלד, הגרסה עם קריימר שנופל במקום המפתחות וג'ורג' מלקק מעטפות מדוללות בתוך סיר מרק מתבשל לאיטו. טוב, אני לא זוכרת את רוב הפרקים.

לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2007 בשעה 8:35

שבו קוריאנית עבת בשר תולשת לסטיב את שערות החזה אחת אחת עם פינצטה. איך אפשר להפוך את זה לכואב יותר?

לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2007 בשעה 8:34

ובהנחה שא. מיומנויות המעקב שלכם לוקות בחסר, אתם לא ניידים,ללסביות יש נטיה להיכנס למערכות יחסים ארוכות ולהיות פנויות לשתי דקות. ואני לא בת"א. ואני שונאת בארים. וסיגריות.
אגב, הצלחתם כבר לגרום למישהי/ו להפסיק לעשן, או לפחות לא לעשן לידכן/ם? זה אפשרי?
מה, לצחצח אחרי ולשים איזה שמן אתרי בספריי?
טיפים?
לא שאני להוטה כ"כ.
סתם אין לי יותר מדי אפשרויות פנויות כרגע או באופן כללי.
בפעם הבאה טיפים על איך לגנוב מישהי ממישהי. או מישהו ממישהי. אני אוותר על מישהי ממישהו. שהוא יפרנס אותה, והיא תרד לי. סבבה מבחינתי.

תגידו, זאת רק אני שמחפשת בכל מה שסטיב קארל עושה רמזים בדסמים?
שוב כמעט גמרתי מבתול בן ארבעים עד שנטשתי לפני הסוף. יש גבול לכמה רפליקות המשרד אני יכולה לסבול. תקצרו לי תהליכים?
מה עוד היה?
היה עוד משהו.
אוף.

בלי קשר, מישהו כאן עשה כמה טיפולי שיניים בהרדמה מלאה? זה באמת יקר ומסוכן? יש איזה דרך לקצר להרדים טוב יותר או לעשות כמה ביחד?

לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2007 בשעה 8:23

אי שם בנעורי הלא קיימים של שנות ה90, נמנמתי לי רוב הזמן.
על מה חלמתי אין איש זוכר.
כמדומני גם הפסיכולוגית הקשישה שלי נמנמה רוב הזמן, עת טבלה ביסקויט בתה והאזינה לנחירותי.
ענבל הרחיקה אותי מהלסביות, האף של יעל הרחיק אותי מחנויות עשה זאת בעצמך, המבט של יפעת הרחיק אותי ממדוזות מספרים על המיתולוגיה היונית ומשיעורי פיסול באבן מבוא, והעטיפה של בלאדי קיסז של טייפ או נגטיב קירבה אותי כפסע אחד קרוב מדי לערפדות לסביות חובבות טרנסג'נדרים.
לצוארי שלום.
כמה צווחות בנשי מהעשור של ילדותי השלווה בעמק עכור, כמה מוחות משומרים בפורמלין ועפרונות אכולים אחר כך, אני יושבת ובוהה באמצע לילה סוער עויתות לא רצוניות מול המקלדת בקליפ של מיי גירלפרנדז גירלפרנד. המממ גוגו בוטס. ועוד לבנות. כמה חתרני, כמה קווירי, כמה לא מעודכן, סוו נוט קוויר איי ש.ח.
כמה שאני אוהבת להיות תקועה בסוונטיז, אני, אנדראה דבורקין, כריסי היינד וג'ואן ג'ט, לורי אנדרסון המוקדמת, עדיין אומנותית ובועטת, כשפונני עוד היה באופנה וזאתי עם הגלי חום של המנפאוזה עדו היתה עסוקה בלקפוץ מגגות נוסעות ולא בלריב עם מאמא בי על כמה ג'ין מותר לה לשים בטוניק.
או קוורבו בסאוור. או זית בג'ינג'ר אייל.
או תולעת בספרייט.
אוי, אני שוב זוממת גיחה לילית חפוזה לרשפון. הדנג'ן לא רחוק, יש רק וניליות סטרייטיות בשישי. יופי. תגררו אותי לשם. תצילו אותי מעצמי.
אין כמו קצת דנציג רגע לפני שזאתי עם התופים שמה עוד פעם את הגרסה של מאיה בוסקילה לוידוי.
מצידי תעשו מיקס דרק וייב לג'ימי אוחנה. אני אהיה שיכורה מספיק מהגולדסטאר עם קרח כדי שזה לא יזיז לי.
אגב, היות ואתם נראה לי מבינים בעניינים חוקיים ואיפה בדיוק עובר הגבול, מתי ניג'ס הופך להטרדה.
ואיפה עובר הגבול בין אי שפיות זמנית לקלולסיות ל אי ידיעה ל התקפי קללות של טוראט מוקלדות בעוית ל כתיבה תחת השפעה להטרדה?
אני חייבת לדעת. דחוף.

לפני 17 שנים. 27 באוקטובר 2007 בשעה 5:58

ובו מבוא
טוב, אין לי כוח.
אני עדיין מחלימה מהטראומות של אתמול.
אני צריכה להדביק תמונות לזגוגיות הפנימיות של משקפי השמש החורפיות שלי. יותר מדי שמש ואור בשביל סוף אוקטובר.
כן, זוהי שעת ההלאה באוב של מיטב זיוני המטבח/שרותים/רוטב פיצה של נעורי התוססים.
ושמיעה בלופ של גי'נג'יות.
אני לא בטוחה בקשר לזאת, עכשיו היא צובעת לחום, אני משערת שגם בלונד נראה כתמתם עם מספיק ניאון ורוטב פיצה על הראש והעיניים. וקצת דם נוזל מהמפגש המגושם עם החותכן.
בכיס.

לפני 17 שנים. 27 באוקטובר 2007 בשעה 0:00

חוצמזה סטרייטיות נהנות לסבול לא?



ואני ונילית לאללה, ורוב מי שאני רוצה סאביות, או סוויצ'יות , אוף.

או מוחזקות.
אבל אפשר ללמד אותן לבגוד, נכון?
למה הן מחכות?
למה אני מחכה?
בזק ניתקו לי את הקו? כן?