סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מוזה - אחת מתשע

מה שיעבור לי בראש והידים שלי יספיקו להקליד
עייפות
אינסומניה אהובתי
יש לי פטיש לנרקולפטיות?
לפני 16 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 23:51

כותל ומרצפות, בקשות ותחינות, תפילות, משאלות, ומענות. יפו העתיקה. בוקר סתוי.
2. חויותי כבי ולסבית מהזינוי אצבע של דומים וסאביות
ג. היו עוד
4.
תלונות על הסאב האחרון, כולל מעישם שלא יעשו למלכה, כגון : ניסיון לרכיבה על הגב, ואני חצי ממנו בגודל ועם בעיות גב לא קלות, ניסיון לאוננות על התחת והגב, משיכה בשיער כלפי מעלה, והפלקה על התחת. אתה מבחינתי סוויץ' עד שיוכח אחרת. ביי לבינתיים, אסף.
ואם אני אומרת תחמם לי את הכתפיים, תבצע, התחת שלי מחומם היטב ע"י המכנסיים. לא קר לי שם. בכתפיים קר.
5.
היה עוד משהו, יצירתי.
טוב.
אני חוזרת לרקום חלומות ולהמציא כינויים לזוג שלא קיים.

לפני 16 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 23:45

הלכתי על המרצפות המסותתות העקומות המכאיבות, כאילו סדיסט עותמני, לא, כנראה ישראלי, סיתת אותן, לא היה ברור לי לשם מה הן נוצרו כך, לדידי לכל דבר בעולם יש תכלית סיבה ומניע, גם לרוע, זה כנראה אומר שאני ונילית במהותי.
כדי לא יעשו חרקות ביפו ויחרידו את שלוותן של יוני המתכת? שלא ירעד החור בראש הלויתן מהוורום וורום?
מלמלתי משהו לבן זוגי להליכה הנמרצת בקור בוקר סתוי של סוף אוקטובר לכיוון הרחוב הראשי או שד' י-ם, לתפוס מונית לכיוון ת"מ או שמא אוטבוס לכיוון אלנבי להחליף לאוטבוס אחר, משהו על כמה האבנים לא נוחות, ולמרות שאני עם סנדלים שטוחים כואב לי. לא חשבתי במיוחד על נעלי עקב ופלטפורמות.
כאן יש הגיג לא קשור
שנים חשבתי שאהבתי פאמיות, עכשיו כנראה עקב ההורמונים השוטפים את גופי הגעתי למסקנה שאני אוהבת דייקיות וטום בוייז, כל חברותי עברו לבוצ'ות כבדות וטרנסים, רק אני לבדי כאן, זהו, פרקתי את מירמורי. עטד הגיג : אם הממסד, קונספירטיבי הפעם, זהירות תאוריה לא אקדמית, אם הממסד יצר את האיידס כדי להשמיד ולדכא את רוחם של ההומואים, הממסד נותם טסטסוסטרון חינם או בזול וכנ"ל ניתוחים לטרנסים כדי לדכא את רוחה ולהשמיד את הקהילה הלסבית.
זהו.
פרקתי.
שחס וחלילה לא יגידו שאני מציפה את הפורומים בגוגיי או נענע או תפוז או יואל, אופס, הייתי א מינית בזמן יואל, שוב הזכירו לי את זה ושאר החמצות חיי, ויש עוד המון נורא הרבה.
שום קשר לבדסם.
אני ונילית.
להזכיר לי לכתוב את האמביולנטיות שהרגשתי בזמן שראיתי את כל הדומים מזיינים באצבעות את הכוס והתחת של הסאביות שלהם. הרגשתי קינאה? כשולטת? כונילית?
או גועל?
הרעד שעבר בעצמותי נבע ממה?
הצלפות בצד.
סתם מרעיש, ואני רגילה למוסיקה שקטה ובשקט.
אני כ"כ אוהבת פוט פטיש וליקוקים, והתכונה הראשונה שאני מחפשת בסאב, פרט לקצת כסף למים כוס יין דמי כניסה וטרמפ הביתה, תודה מראש, אולי איזה סמבוסק באבולעפיה ומיץ תפוזים טיבעי, וקפה בבית.
תכונות, כן, שפתיים ולשון רכות גמישות ונעימות. זיפים, טוב, זה לא לסבי, ידיים רכות וטובות.
עינים עמוקות וכלבלביות.
האם זה אומר שאני לסבית ולא בי?
וכל האובססיה שלי לפוט פטיש, עם תנכיות או בירקי ולא עקבי סטילטו, אוח הגב, הגב, היא אובססיה לסבית מוכחשת?
נא להבהיר מראש אגב, אני עומו רדוד כשלולית בכל הנוגע לסאבים או סתם הדומי פוט פטיש.
עד גיל 35, כוסון, כל הנאמר למעלה, לא חובה זיפים, עדינות! אני בחורה רגישה.
רצוי מיומנות מה וטכניקה סבירה.
נא לזכור לחטא את הלשון בית זוג רגליים אחת לשניה. לא, וודקה עם רדבול לא נחשב.
אני בספק גם לגבי וודקה נקייה.
אולי ספירט 97%.
ליזול? לא, זאת סטייה אחרת שלי. לא נקי מספיק בדנג'ן.
סתאאם.
ממש לא.
הדבר הכי קרוב לזה זה שתהיו מאפרה לקטורת צ'מפה שלי.
אם יש לכם גם קצת לעשן דברים אחרים, אז גם הולך. בלי נובלס בקשה. גם לא סיגריות מזרח גרמניות.
יש עוד, רגע,


לפני 16 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 23:24

אני רוצה לכתוב שיר אבל לא בא לי
גם לא פואמה בחרוזים
גם לא מקאמה
גם לא מדריגל
גם לא שיר יין
מבנה
איך אמר זה מהג'ירפות? אין תוכן, יש צורה, אסתטיקה טהורה. אסתטיקה טהורה.
אז אצלי זה להיפך.
כאב ראש נורא. כאב ראש נורא.
רגע, שומרת
לגבי השיר
עוד רגע

לפני 16 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 23:19

חזרתי לי בחמש וחצי בבוקר מערב ההלווין הבדסמי ביום ה'.
מעניין מה היה בערב ההלווין הגותי הרגיל היום.
לא היה לי איך להגיע ולחזור.
אני צריכה ללמוד לבנות מבנה ומתח.
מאיפה להתחיל?
מההתחלה אף פעם מותח.
שום דבר מרתק לא קרה בסוף, אולי הנוף מהרציף בתחנה מרכזית כשחיכיתי ל567
הכתמים על הרצפה נראו לי כמו רורשך מרתק במיוחד, קלישאה נכון, אולי שמו לי משהו בשושנת קינמון ומאפה תפו"ע.
לגבי ההזיות, אולי זה מהיובש בפה של הבחור שירד לי לרגליים קודם. ואולי זה מאויר הבוקר הצח. ואולי מזה שלא שתיתי כלום כל הלילה בגלל המחיר המופקע של 80 שקל למסיבה עם מוסיקה בנאלית וסשנים לא רעים. אני משערת שרוב האקשן קרה בכוכים בזמן שאני התבוננתי באיך לקשור נכון חבל אדום לרגליים של סאבית. טוב, בסיס יש לי.
עוד תופעות לואי ופלשבקים?
רגע, לשמור שלא יקרוס לי המחשב.
המשך עוד רגע

לפני 16 שנים. 22 באוקטובר 2007 בשעה 16:49

שוב היה לי חלום מוזרץ
לפעמים לא ברור לי אם אלו חלומות או סיוטים או הצצה לעתיד או משאלות לב או יקומים מקבילים או או חלימה בהקיץ
או לוסיד דרימז
מישהו פעם הצליח לחלום לוסיד דרימז?
סמים אף פעם לא לקחתי אז זה לא רלוונטי כרגע
חוץ מזה שהגעתי למסקנה שפנטזיות טובות בהרבה מהמציאות תמיד
אני מאוד גרועה בקריאת ספרי פסיכולוגיה
זאת היתה סצנה מסרט של משפחת אדמס, הגרסה מהניינטיז, לא המקור
והיתה שם לשון לסבית, אני לא יודעת איך ידעתי שהיא לסבית, אבל ידעתי.
שהיתה כמו היד "the thing" re kaui
tbh cyujv akt vhv auo tzfur kkve, ehx/
רק לשון
אני בטוחה שלא היה שום שום אזכור ללהקת קיס.
לטקסט לוקח יותר מדקותיים לעלות אחרי שכתבתי אותו אז אני אפרוש כאן
ואתן לקספרסקי לניסיון שלי לפעול את קסמיו
לילה טוב
רק תזכירו ליאל קוראים לסרט ולסיפור שעליו מבוסס פנקס הקטן במקור ואיך קראו למחזמר ולשיר באנגלית ואליו ביצועים יש

לפני 16 שנים. 22 באוקטובר 2007 בשעה 16:26

לא רצית שאני אקרא לך בשמך האמיתי ליד חברותייך.
חזרת לחצאית של גיל 16. הכנסת רגל אחרי רגל לחצאית האפורה. היא נשרה מעליך.
הטוסיקית החמודה שלך התכווצה. השרירים החדשים שצמחו לך ישבו באי נוחות על השלד האיתן שהיה רגיל להרים של שומן ומפלים של מבוכה. הרמת את ראשך אל השמיים. חשבת מחשבות על עונות השנה, או על פרק התורה היומי, או על אותו התבשיל שאת מבשלת שוב בכל שישי.
הגב שלי כאב.
התהפכנו על המיטה. הסתתרת ממני מאחורי הוילון.
ישבתי וניסיתי להיזכר כל היום בשיר של קייט בוש שהיא כתבה למכונת הכביסה שלה.
העפתי את האבק מעל הקסטות. הכל נראה לי כמו גוש גדול וחום שאוצר בתוכו זיכרונות שחוקים עם הרבה רעש סטטי.
קמתי והלכתי לשבת על המכונה.
את ניגשת ושאלת אותי האם ישבתי פעם על רמקולים והאם מה שחברה שלך סיפרה על הפעם הראשונה שהיא חוותה אביונה במועדון לבד נכון. ישבתי עליך. השכבתי אותך על המכונה. היא כבר התחילה בסחיטה. הצמדתי את ראשך לקיר וביקשתי שתספרי לי על הפעם הראשונה שאישה התחככה בך באוטובוס וגמרת בתוך הגרביונים הנוקשים שלך. זה מעולם לא קרה, אמרת. מה עוד מעולם לא קרה?
את בת 31. כמעט הכל, השבת.

היטבת את הפאה על קודקודך. היא הייתה מונחת שם ללא ניע. זיעה של חמסין סתווי נטפה על לחייך. ליטפתי בדמיוני את הצמה שהייתה לך, ושהורדת באבחת מכונה לפני שהספקתי לפרום ולפרוע אותה.
קארה אינו הולם את פניך המוארכות. עינייך השקועות בספרי חול אפרוריים לומדות פסיקות ומתפללות דינים.
משכתי אותך אלי בזרועותיי המדולדלות. את נענית לי. אמסטרדם של ברל התנגן ברקע. שתינו לא מבינות צרפתית. זכרנו משהו על זונות בנמל. וראשי דגים מרקיבים.
היטבתי את ראשך אל ירכי.
הסרת את העדשות, והנחת אותן בקופסא על השידה.
בנמל של אמסטרדם יש מלח
תזייני אותי, תזייני אותי כמו מלח שחזר מחודשיים בים הצפוני ואחז בידו רק דגים חלקלקים וקרים ומפרפרים.
אני מעדיפה לובסטרים.
לא. אסור.
בנמל באמסטרדם
מלחים שם שותים
הם שותים ושותים
הם שותים שוב שותים
רוצה ללכת לשתות משהו?
לא. משעמם.
טוב.
הזדיינת פעם בים?
לא.
ובכינרת?
לא.
ובסיני מול הערבים?
לא.
ובאמבטיה?
ממש זיון? לא.
אז מה את מתכננת למסיבת סקס?
כלום.
את לא מאמינה בלתכנן תוכניות?
לא.
(הודעה זו נערכה מפאת זכויות יוצרים. הפרה בוטה. אין לי מעבד תמלילים עם ניקוד.)
לאה גולדברג - למי שאינו מאמין

למי שאינו מאמין
קשה לחיות השנה.
השדות מבקשים ברכה
הים מבקש אמונה
ואתה אינך מבקש דבר.

ליבי ישן את שנתו
ואני ישנה.
חלומי כבד שתיקה
ומתי מהלכים בשנתי
כבתוך מצודה עתיקה.

איך אתעורר משנתי
ואין בליבי אמונה?
ואתה אינך מבקש דבר.



שוב את דוחפת שירה לכל מקום?
אין לי מילים משלי.
היא אחזה באגרופי

המשך יבוא

לפני 16 שנים. 14 באוקטובר 2007 בשעה 17:35

לחובבות הפוטושופ או פיינט אתן מוזמנות
בסדר אקראי?
אין לי שלט, אני מאלו שקמות להחליף בין ערוץ 1 ל23 לשלג ביד
יש תמורה לאגרה, ערוץ 23. ווינק ווינק.
עוד מעט יש ארטה. יש. זה או עוד פעם את להתראות ילדים?
ככה:
תשלמי את כל הדברים, נו, יש לך רשימה בראש
רדי לי
רדי לי
רדי לי
תני לי לשבת לך על הפרצוף
תכיני ריבת תות גויאבות עם תחתוני סבא
תאכלי את הכנימות קמח מהעציצים
קומי להחליף תקליט/להזיז את המחט
תנקי אבק מהפינות והפנלים ( יש לנו זיפת של עבד ניקיון )
תצחיקי אותי
תדגדגי אותי
תזכירי לי שצריך לאכול לפחות פעם ביום (את כבר אכלת), רצוי שלוש
תרצחי את המשפחה שלי כמו באיצ'י וסקרצ'י כל פעם מחדש
תעשי לי תאטרון בובות עם הדילדואיות, פול ופאולינה שרים את נפקא מינה גזולינה ואם סי קרולינה
תורידי את המטען החורג מאחורה!!!
תחזקי שרירים, עוד, יופי, טוב, עם יותר רגש, עם יותר איפוק
תלמדי קגל ואת השיטה השניה
תלמדי להכין ממליגה כמו שאמא שלי היתה מכינה לי כשהייתי קטנה
תבלעי
תני לי לקשור אותך עם חוט דנטלי מתחת לבגדים ולהחליף ערוצים עם הריסים
לעולם אל תסתמי
תטליאי את השמיכת נוצות







לפני 16 שנים. 13 באוקטובר 2007 בשעה 8:17

התמתחתי ונשענתי על מסעד הכסא.
הוא עדיין עמד שם מוקפא כמו ססטיסט בסרט אימה ששקע לדמות כל כך שלא שם שכבר חושך.
בית קברות, ליד התיכון המקיף.
תעזור לי, הכסא גבוה מדי.
ותביא לי יין חדש. בקבוק חדש אתה שומע?
הוא הפשיר, התנער, חילץ עצמות, והלך.
ולא שב לעולם.
נעצתי את חוד העקב ברצפה, עקבי נלחץ לספידה, ואחר בעטתי בסאב מקולר קשור ומלובש ויניל שחור ששכן בכלוב רצפה ליד.
הוא חרק שיניים מתחת למסכת ההוד שלו, ונראה שנורא רצה לגרד בתחת לעצמו.
חבל.
נקסט!
בחורה עבת בשר במדי מג"ב דהויים ויותר מיד שומות התישבה לידי.
קודם פוט פטיש אחר כך סמול טוק.
למה?
ככה.
תצטרפי לאגודת כותבי התמלילים באקו"ם ותדרשי זכויות יוצרים ותמלוגים על השאלות השנונות שלך.
ראית את השטיח קיר בכנסת?
מה, הגובלן?
הגרגוייל שב.
הופ.
והלך.
אז?
נכון יפה?
את צרפתיה?
לא.
אז מה יש לך עם חדי קרן?
כלום.
זוגות מרחפים?
לא.
חבל, לי יש.
כמה משקל הדבר הזה יכול לסחוב לדעתך? הצבעתי על איזו רתמה שהיתה תלויה מהתקרה.
כלב קטן. וגם זה לא בטוח.
אני אוהבת סלינגים.
מה זה?
לא חשוב. זה יקר.
יום אחד תהיה לי טירה בסקוטלנד וגם אחת בבוואריה ואולי אחת בסין, עם רפליקות של מתקני עינויים, ציורים אורגינליים של בייקון ובוש, וסלינג אימתני שיכול לשלח קטפולטה של 50 סאביות לירח.
ובחזרה.
מה זה?
זה כמו של דוד וגוליית?
לא בדיוק.
זה יותר דומה למתקני מלחמה שבהם שילחו עיזים טבולות בזפת ומוצתות לתוך חלונות ויטראז' של טרקליני מלוכה באמצע משחק ברידג'.
קלע?
אולי.
למדתי קצת פיזיקה.
כן, יש המון מכן עם השכלה אמפירית משובחת.
את מכירה פיזיותרפיסטית טובה לברך שלי?
אני גם צריכה שיתפרו לי את הסנטר.
זה פלסטיקאי או אחות.
לא.
רק פיזיקאים.
מה אתם מפתחים שם?
איזה מכונת זמן או שיקוי דני דין?
מעיל, לא שיקוי. אבל ביפן, לא בויצמן.
אה.
זן של דג פיראנה לשים בכינרת כשיחזירו את רמת הגולן?
זה ביולוגיה.
טוב.
מה את עושה? מלמדת בתיכון.
מה?
פיזיקה.
אני צריכה לחזור לנערות רוק ואומניות מיצג.
אז מה את חושבת על נעלי הזכוכית החדשות שלי?
הן מעור עז. זאת קיבה בסוליה?
נכון, זה שיבוש בתרגום מגרמנית.

לפני 16 שנים. 13 באוקטובר 2007 בשעה 7:55

( סתם כי הזכוכיות שהאודי לעס מחרמנות אותי עד עכשיו, אם כי נראה לי שהוא נהנה מהן יותר ממני )
נקסט.
אמרתי בשיעמום בעודי מפהקת.
חיככתי ירך בירך, החורף הזדחל לאט אל מתחת לשמלתי.
נופפתי בפלייר לעוד מסיבה שלא אגיע אליה למטרת משב אויר.
לקק, אמרתי.
נשענתי אחורה על הקיר, הויניל האדום תחתי חרק, ואיזה יצור אנושי ממין זכר משך את בהוני אל פיו.
ארצה!
לאט יותר, בעדינות.
סירקלס, פאפי, סירקלז!
הוא ליקק את האבק שבין אצבעותי.
נקסט!
עוד יצור אנושי זכר, או אחד שעושה רושם ככזה, אם כי ידיו הקטנות והמזיעות גרמו לי להטיל ספק באיכות צינור ההקשיה שמקופל יפה בתוך מכנסיו.
לאט ובעדינות.
איזי.
לשון סדוקה ומחוספסת ליחכה את ציפורני כפותי.
אחח.
נקסט!
בחור מגודל למראה, שנראה כמו הכלאה של עיניו של ג'ייק גילנהאל וגופו של איגור נפל לרגלי.
לקק, נבלה.
לא רוצה.
נקסט!
קול קטן בראשי החל ללחוש לי.
בחורה, את מחפשת בחורה.
העפתי את האבק נעל כתפי הימנית ואחר מהשמאלית, וכמה שערות ג'ינג'יות מהג'קט של החורף שעבר, עבר בי רטט שהיה נעים בהתחלה ומהר מאוד התחלף בשאט נפש ואף בבעתה, ושבתי אל קרקע המציאות.
לקק, כלבה.
קוקוס.
טוב, אם אתה צריך מילת ביטחון.
ראיתי פעם סרט סטודנטים משעמם על זוג שהחליט שאם הם יאמרו על סף מוות את המילה הראשונה שהם אמרו אחד לשניה כשהם רק נפגשו הם יתאחדו לנצח בגן עדן.
זהו, שהיא מתה בפיגוע באוטובוס, והספיקה להגיד רק קוק.
אני מקווה בשבילה שהיא בגן עדן.
איפה הייתי?
הוא הסתכל עלי בעיניים מבוהלות קמעה.
למצוץ יפה, מתוקה.
יופי, תמשיכי כלבה, בואי לאבאלה.
הוא התבונן בשוקי עטורת הזיפים, ליטף אותה קלות, ואחר התקפל, קם, והלך.
באיזה אוזן את שומעת את הקולות?
מה?
בחור גמדמדי לחש אלי מעבר לכתפי.
אהמ.
נראה לי שזה בערך בעורף, קצת למעלה.
יש לך בלו טות'?
הדומית שלך נותנת לך הוראות מרחוק?
אהה לא.
למה, שלך כן?
לא.
חבל.
נכון.
אני מקבלת הוראות רק מפיקסלים מוסווים בגוגל ארת', שמוחבאים בצילומי לויין של גגות סן פרנסיסקו.
א-הה.
מי אתה?
אתה פסיכולוג?
לא, נוירולוג.
אה.
אתה יכול להשיג לי קפאין מרוכז?
את רוצה רד בול?
לא.
וודקה?
לא.
אתה רוצה להסניף את התחתונים שלי? לא שתיתי יום שלם.
חם מאוד, זה לא בריא, זה סתיו ואת לא מרגישה צמא.
אם אתה מתעקש.
אתה יודע גם למסמר אנשים?
את מתכונת להפנט?
לא.
אתה יכול לפתוח את הפה גדול ככה כמו שעשית קודם?
מה, ככה?
הוא פער את פיו ואת עיניו הזיתיות והמבוקעות ונראה כמו גרגוייל ביום שמש אביבי.

לפני 16 שנים. 31 באוגוסט 2007 בשעה 23:57

שוב האקסית שלי השאירה לי מתנות ברחבי הבית.
הפעם אלו סיכות בתוך כריות. במיוחד אלו שאני נוהגת להשתרע עליהן.
העיניים שלי בסדר, תודה על הדאגה.
והיא היתה ונילית. לגמרי.
כתבתי כבר על אסאם ריגשי של לסביות וניליות?
נראה לי שכן, אבל לא פה.
אבל זה אסאם אם מסכימים על זה. אני לא הסכמתי.
דקירות בגב זה נורא.
כמעט כמו דקירות בחזה.
מה באמת גורם להתקפי לב או דום לב אצל אנשים מתחת לגיל 50? או 40?
למשל הספורטאים שפתאום מתים בגיל כ"כ צעיר? סטרואידים?
יותר מדי נערות ליווי בלילה קודם?
ודוקא האחרונה היתה דוסית לייט.
עדיין לא דתלשית.
יש יותר מדי דוסיות אורתודוקסיות כיפה סרוגה וכמה רפורמיות באיזור פשוט.
אני מבלה יותר מדי זמן בטרמיפאדות.
אגב, מתי יש טעם להתלונן במשטרה, ומתי זה לא מספיק רציני?
ז"א נשים הרבה פעמים לא עושות משהו בוטה כמו להרביץ מכות או לשפוך חומצה על הפנים.
הן מכניסות בקטן.
אז?
הידית של הדלת בריאה.דרשתי בשלומה.