מוזה - אחת מתשע

רגע
too les
lez
too little
too late

מה היה המקור?
חסר לי משהו

במתנה.
אני אוהבת סאבים עם חוש הומור.
למרבה המוזרות, רוב האנשים עם חוש הומור פה הם דומים, וכמה סווי'צים.
מה אני עושה?

סקס, אני בטוחה שמישהו מכם, או איזה זמר פאנק או אינדסטריאל ינסח את זה טוב יותר.
אגב ריגושים, עומס יתר חושי, הרחבת גבולות רגש חושים מגדר וכו', מישהו פה שמע פעם, או מבין במוסיקה קיצונית?
ז"א, אלקטרוניקה מהירה, ביפיאם גבוה, תדרים גבוהים או נמוכים מאוד, באסים, מקצבים,
ובמטאל, טוב, מטאל אמיתי, אולי ז'אנרים אחרים? נניח לרגע בצד מוסיקה קלאסית בת זמננו וג'אז חופשי או קקופוני. לא יש לזה מילה אחרת. לא דיסוננטי.
איך זה?
בסוף מתעלפים, אבל מה קורה לפני? חוץ מנזק בלתי הפיך לשמיעה ולאוזן הפנימית.
עם סמים?
מישהו שומע בלי סמים?
מה השוני?
סתם לא יודעת איפה לשאול, אולי בפורומים רלונטיים באנגלית.

אני מרגישה שאני מגיעה לבדסם, ממהות ונילית, ז"א, עבורי זה יותר להרחיב את גבולות הרגשות שאני מרגישה ומעוררת אצל אחרים, את החושים, את הגבול בין עונג לכאב, לשחק בתפקידים ודמויות,
לא להכאיב, להשפיל, להתעלל, לדכא, להגביל, וכו'.
זאת לא אלימות עבורי.
אני תוהה איפה עובר הגבול בין מין ואלימות.
עבורי זה יותר מין. גם.
עבור הרבה אנשים זאת יותר אלימות.
והדרך הרבה פעמים הרבה יותר מענגת אותי מהמטרה, הדומית ספייס ( והסאב ספייס ). אורגזמה זאת מילה ונילית, איכס.
כי נתקלתי בהרבה אנשים מהקהילה, וגם מבחוץ, שעבורם זה כמה שיותר חזק ומהר וכואב וקשוח וכו'.
אני ההיפך המוחלט מזה.
קשה איתי. יש לי הרבה דרישות.
רוב הסאבים רוצים זבנג וגמרנו.ועוד אחד.
לא תקבלו מענה מרשעת כ"כ בקלות.

אני צריכה גם לחושב על השוני בין סשן של פוסט טראומטי, טוב, ת, לסשן או קשר או סקס או ווטאבר רגיל.
ועל דיסוציאציה.
יש נשים שרוצות לא להרגיש, להיות מעבר לסף הזה, ע"י כאב, או מסירת שליטה , או השפלה,
יש שרוצות לשלוט בכאב או בטראומה או בזכרונות ע"י חויות מתקנות, חוזרות, ומנסות תמיד לשלוט מלמטה בעינוי שלהן.
חוזרת לסתם חובבי ריגושים. זה אחד הדברים שאני כ"כ אוהבת בגברים, הם לא מתוסבכים כמונו. הכל פשוט וקל ומהנה, ומהר, ותמיד.וכל הזמן.
בלי קשר.
מישהי פה מבינה במולטי אורגזמיות?
אני קוראת חומר בנט, ולא ממש מבינה.
מתי לדעת להתיאש?
כמה הכל באמת בראש?
אני עדיין מחפשת את נקודת הג'י ואת יכולות השפיכה המופלאות שלי.
ואיפה היה כתוב השרשור על שני סוגים הסדיזם, זה שנהנה מלענג מזוכיסט, וזה שנהנה מלהתעלל, בלי קשר לרצון של הקורבן?
והמאמר של דלז, נמצא ב"עבד התענגות אדון"? רק חלק ממנו? כולו?
דלז היה הומו? הוא בטח חושב אחרת ממני. לא יודעת אם זה אומר שאני לא יכולה להבין אותו. אין כמעט כתיבה סטרייטית, ע"י אישה או גבר, או לסבית בנושא. עד כמה פט קליפיה לדעתכן מייצגת את רוב הלסביות?

אתם מוזמנים לרכז את ההמלצות שלכם
לא לסרט
רק לסצנות סקס
רשימה אחת לקולנוע
ואחת לפורנו
פה או בפורום בדסמדיה
שלי אמורה לכלול
פאמדום
לסבי
"לסבי" שבויים ע"י גבר
לזפלוייטיישן
אוננות נשית
פיתוי ורצח, טוב מטאדור
סקס עם חוצנים
ערפדות
פטיש על נגזרותיו
פרפיליות על סוגיהן
מה עוד?
הכינו את רשימת הסקס לא ונילי, כן סטרייטי, לא סטרייטי,קווירי, ווט אבר.
טוב, גם קצת ונילי. אבל לא משעמם.
וומן און טופ.
ונא לציין בכוכבית את הסרטים הסטרייטיים שבוימו נכתבו או שוחקו ע"י הומואים.

קודם כל וזה בכלל לא קשור, יש את התחרות לסרטים קצרים, שבהם לסביות מתבקשות ליצור סרט קצר של איך הן רואות את חיי האהבה והמין של הומואים, או חייהם באופן כללי.
שוב ברחו לי רעיונות. אני צריכה להסתובב עם מחברת או פנקס.
חלק גדול מהרעיונות בחיי עולים תוך כדי אוננות. אני תוהה האם זה משום שמשהו יצירתי במוח שלי מגורה, או שאני כ"כ משתעממת שאני חייבת לבדר את עצמי תוך כדי. לפחות חצי הפסקתי עם הפנטזיות הוניליות. לגבי הלסביות, טוב, אני לא צריכה לעסוק בזה. אני יכולה להיות הומו ליום אחד. יי.לא, לא לחשוב על בנד אובר יור בוייפרנד. זה לא זה. הומו באמת. אמיתי.לא דראג קינג.

אין לי כמעט ניסיון.
אני ממשיכה לשבת פה, למרות שכביכול החלמתי מהחרדה החברתית הקשה שלי, אני בכלל לא מבלה מספיק זמן בהרחבת האני שלי באינטרנט, למרות שהוא פה ונגיש בערך מ95.אילו דברים חדשים למדתי ב12 שנה האלה?
אני פשוט ישנה יותר מדי, משהו כמו 12 שעות ביום, ובוהה בשאר הזמן.
בקשר לחוסר ניסיון בקולנוע, טוב אין לי מה לעשות.
לחזור לאו"פ. ולקוות לטוב בקשר לתואר שני.
אני מבודדת פה חברתית. כפר סבא בלי אוטו ועם עצלנות תחבורתית זה כלא.
אז אני אוציא אבחון אדד וטוראט ודיסקלקוליה, מה זה יעזור לי.אולי קצת נכות.
המוח מגיע לשיאו בערץ בגיל16. תאי מוח מתחילים למות בגיל 20. ןעם כל הבהיה טלויזיה רעש מחשב והיתקעויות שלו כל ג'נק שאמא שלי דחפה לי ב80 וב90 הכימיקלים, להפסיק עם קוסמטיקה, אני מרעילה את עצמי בשם יופי, המחסור בפעילות גופנית שלי, התסכול שאני צוברת בכל תחום אפשרי,
לפחות אני לא מעשנת. אני כן שותה, וזבל.די, אני לא פועל רומני.הם לפחות מקבלי צוייקה טובה מהבית. לחזור ליין. אמא שלי ממש כופה עלי התנהגויות מזיקות. וזה מבלי שאני אכנס לשאר הדברים שעליהם היו צריכים לשלול ממנה רישיון הורות.
נראה לי שיש לי עקמת בגב. אני הולכת כפופה שנים. אני אפילו לא יושבת ישר מול המחשב. לפחות אני לא הולכת עם נעלי עקב רוב הזמן.
לא נגעתי בסמים. אני מתה מפחד. אני לא יודעת אם הם ירחיבו את התודעה שלי, או יגרמו לי לפסיכוזה או זכרונות פוסט טראומטיים לעלות. ומה יקרה אז.
שיא הפוריות המינית הוא 24.
אז מה.
איפה הייתי?
התחלתי לשים בכל מיני אתרי הכרויות ורשתות חברתיות ציטוטים כמו
...doing nothing buy aging
and
life is what happens when you are busy in making other plans
and
מפנה זמן לעוד זמן
בשורת המה את עושה בחיים
טוב
היו לי עוד מחשבות שהדבר הזה לא יקרוס
היו הרבה פעמים שקרס, ולא גובה ע"י מערכת הכלוב בגיבוי אוטומטי, לתשומת לב כלובי היקר
הפסד שלכם
עזרה עם המחשב תמיד עוזרת
לא להשמיע לי את עזרה בדרך כשאני נכנסת לבית של מישהו בבקשה
זה לא מצחיק
3 חברות לשעבר מתו לי, ומבחירה.
עוד יום שנה. אני כבר לא סופרת.
נוחו על עפרכן, גויות סקסיות שלי.
אני אנסה לכתוב בוורד או מחברת, ולהעתיק לפה.
הרגלים רעים.

יש יותר מדי נאצים וערבים קוראי שפתיים

זונות גרמניות.
כולם. ויקרות.עם סיפיליס.
לא הלכתי לחפש זונות לטביות בברלין. ז"א, הייתי לא רחוקה משם, אבל כבר לא נשאר לי כסף לאוכל.
למה לא תכננתי טוב מספיק, למה לא שכרתי דירה בזמן, למה לא הזמנתי הוסטל מרכזי על תעריף שבועי או חודשי בזמן, למה לא ירדתי במשקל ועשיתי כושר, למה לא שיפרתי את כישורי הדיווש שלי, למה לא תכננתי לו"ז, למה לא למדתי קצת גרמנית, למה לא עשיתי רשימת כתובות, כולל של מועדוני בדסם, חנויות פטיש, יד שניה, סקווטים, מודונים שווים, ועוד כמה דברים שלא קשורים לפה.
אגב, עד כמה בדסם הוא מיינסטרים בגרמניה?
ועד כמה ברלין שונה משאר גרמניה?
עד כמה הם סוטים או קינקים, ולאילו כיוונים?
ועוד שאלה, עד כמה הומואים, כולל טרנסים הומואים שונים הצורה שהם עושים סקס ונילי או בדסמי מאיתנו, הנשים?
חטפתי התקף חרדה, אז לא הלכתי לדרק סייד או לקיט קט.
הייתי קרובה מאוד, פיזית לשם.
היה לי הוסטל קרוב לקיט קט, כמה פעמים, וביליתי איזה לילה עד 4 בבוקר בלנקר על כסא בבאר הומו לסבי ליד מירינגדם, ליד הדרק סייד. היה ריק, רק זוגות של הומואים מזדקנים ושתי בוצ'ות זקנות. הם לא יודעים לעשות אייס קופי.
לקח לי עוד שעתיים להגיע להוסטל ב3 אמצעי תחבורה שונים, כולל הרדמות על ספסל טראם ורעד וחרדה מפני כל נער ערבי שעובר.
כבר התגעגתי לויכוחי הסרק עם בני תשחורת פלשתינאים קומוניסטים ביום קודם.
לא ישנתי לילה אחד טוב.
אז אני עם עייפות מצטברת של כמעט 3 שבועות, פלוס כאבי תופת בגב מהכסאות הקשים של טוי בלי המקום לרגליים, אפילו לגמדה כמוני.
350 אירו בערך, זה מה שעלה לי הכרטיס חזור. 170 בערך ההלוך. יכולתי כמעט להשיג מחלקת עסקים בלופהנזה או קלם בכסף הזה. שלא לדבר על תיירים נורמלית.
לזכור, בפעם הבאה, לטוס מחוץ לעונה ולשים את ידי על הכרטיסים בפחות מ100 לכיוון כולל מיסים.
יש לי שברי מאמץ בכפות רגליים, וחבלות בכל הגוף מהנפילות מהאופניים.
השריר בשוק שורף לי.
שום סאבים, שום לסביות שיצא לי להזדיין איתן.
אוף.
עוד חופשה מוחמצת ואומללה.
מגיע לי חופש אחד מוצלח.
למה הכל תמיד משתבש?
להבא, להזמין מראש כרטיסים וטיסות לפסטיבלים טובים, לזכור לפחות 3 חודש מראש.
ציוד קמפינג.
מנעולים טובים- המלצות?
הכל ניתן לפרוץ, נכון?
לצאת למקומות שבטוח יכניסו אותי אליהם, אני לא צריכה לעמוד בתור כמו כוסית מועדונים מצויה. אני גברת. קצת כבוד.
בסדר, עד חצי שעה.
לזכור להגיע מוקדם לתפוס מקום, ולהספיק לקנות משקה ולחמוק למושב הנוח הקרוב.
אני כ"כ לא יפה, או שמנה, או עייפה תמיד, או שאני לא מחפשת במקומות הנכונים?
סתם אין לי מזל?
אני לא משדרת מספיק מיניות או דומיננטיות?
אמרו לי כבר כמה פעמים בחיים שאני נראית סטרייטית ונילית.
לשנות? ביום יום? רק ליציאות דייקיות/קוויריות/בדסמיות?
עוד על חוויותי בהמשך
מדכא עגמומי מוחמץ ונרגן

יכול להיות שפעמיים לא עלה לאתר?

ומה אם בין כל הברברת דוקא הפעם יצא לי משהו בעל טעם?
זה אצלכם או אצלי?
הולכת להיזכר מה רציתי להגיד או לבקש.
אני חייבת להתמציא פנטזיה על דרך יצירתית לגמד אנשים מבלי לקצר אותם בראש.
כתבתי כבר פעם משהו על שטיח אנושי, בפרפרזה על ספנסר טוניק?זה הבחור שמפשיט אלפי אנשים ומצלם אותם עירומים על רקע נוף עירוני או כפרי או במיקום מפורסם.
למלא הופעה שלמה בסאבים ולהורות להם לשכב על הרצפה.
או יותר טוב, לעשות פירמידה. סולם אנושי.
לשבת בוומבלי, לא, אני טיפוס אינטימי.
הופעות עוברות טוב יותר מועדונים קטנים.
ולשבת על כס מלכות אנושי.זע ונושם.
למבינים בפיזיקה שביניכם: אילו צורות אפשר ליצור מבני אדם ואילו לא?
נראה לי שלפוסט היו שני נושאים :
גניבת רעיונות מבלוגים ופורומים וסיפורים ברשת. פלגיאטים. רעיונות. חלקים. יצירות שלמות.גיבוי. הוכחה. תביעה. לדעת שבכלל גנבו ממך. ופרנסה מזה.
ובזבוז אנרגיה וזמן על כתיבה מפוזרת ברשת לעומת מיקוד בספר או תסריט.
אניא כתוב הכל מחדש בקרוב.
גם לכם נתפס העורף השכמות והידיים כלה זמן? והראיה מטושטשת?
ממש כואב לי החלק שבין העורף לכתף שמאל.
למה?