מוזה - אחת מתשע

סקס, אני בטוחה שמישהו מכם, או איזה זמר פאנק או אינדסטריאל ינסח את זה טוב יותר.
אגב ריגושים, עומס יתר חושי, הרחבת גבולות רגש חושים מגדר וכו', מישהו פה שמע פעם, או מבין במוסיקה קיצונית?
ז"א, אלקטרוניקה מהירה, ביפיאם גבוה, תדרים גבוהים או נמוכים מאוד, באסים, מקצבים,
ובמטאל, טוב, מטאל אמיתי, אולי ז'אנרים אחרים? נניח לרגע בצד מוסיקה קלאסית בת זמננו וג'אז חופשי או קקופוני. לא יש לזה מילה אחרת. לא דיסוננטי.
איך זה?
בסוף מתעלפים, אבל מה קורה לפני? חוץ מנזק בלתי הפיך לשמיעה ולאוזן הפנימית.
עם סמים?
מישהו שומע בלי סמים?
מה השוני?
סתם לא יודעת איפה לשאול, אולי בפורומים רלונטיים באנגלית.

אני מרגישה שאני מגיעה לבדסם, ממהות ונילית, ז"א, עבורי זה יותר להרחיב את גבולות הרגשות שאני מרגישה ומעוררת אצל אחרים, את החושים, את הגבול בין עונג לכאב, לשחק בתפקידים ודמויות,
לא להכאיב, להשפיל, להתעלל, לדכא, להגביל, וכו'.
זאת לא אלימות עבורי.
אני תוהה איפה עובר הגבול בין מין ואלימות.
עבורי זה יותר מין. גם.
עבור הרבה אנשים זאת יותר אלימות.
והדרך הרבה פעמים הרבה יותר מענגת אותי מהמטרה, הדומית ספייס ( והסאב ספייס ). אורגזמה זאת מילה ונילית, איכס.
כי נתקלתי בהרבה אנשים מהקהילה, וגם מבחוץ, שעבורם זה כמה שיותר חזק ומהר וכואב וקשוח וכו'.
אני ההיפך המוחלט מזה.
קשה איתי. יש לי הרבה דרישות.
רוב הסאבים רוצים זבנג וגמרנו.ועוד אחד.
לא תקבלו מענה מרשעת כ"כ בקלות.

אני צריכה גם לחושב על השוני בין סשן של פוסט טראומטי, טוב, ת, לסשן או קשר או סקס או ווטאבר רגיל.
ועל דיסוציאציה.
יש נשים שרוצות לא להרגיש, להיות מעבר לסף הזה, ע"י כאב, או מסירת שליטה , או השפלה,
יש שרוצות לשלוט בכאב או בטראומה או בזכרונות ע"י חויות מתקנות, חוזרות, ומנסות תמיד לשלוט מלמטה בעינוי שלהן.
חוזרת לסתם חובבי ריגושים. זה אחד הדברים שאני כ"כ אוהבת בגברים, הם לא מתוסבכים כמונו. הכל פשוט וקל ומהנה, ומהר, ותמיד.וכל הזמן.
בלי קשר.
מישהי פה מבינה במולטי אורגזמיות?
אני קוראת חומר בנט, ולא ממש מבינה.
מתי לדעת להתיאש?
כמה הכל באמת בראש?
אני עדיין מחפשת את נקודת הג'י ואת יכולות השפיכה המופלאות שלי.
ואיפה היה כתוב השרשור על שני סוגים הסדיזם, זה שנהנה מלענג מזוכיסט, וזה שנהנה מלהתעלל, בלי קשר לרצון של הקורבן?
והמאמר של דלז, נמצא ב"עבד התענגות אדון"? רק חלק ממנו? כולו?
דלז היה הומו? הוא בטח חושב אחרת ממני. לא יודעת אם זה אומר שאני לא יכולה להבין אותו. אין כמעט כתיבה סטרייטית, ע"י אישה או גבר, או לסבית בנושא. עד כמה פט קליפיה לדעתכן מייצגת את רוב הלסביות?