מוזה - אחת מתשע

לא רצית שאני אקרא לך בשמך האמיתי ליד חברותייך.
חזרת לחצאית של גיל 16. הכנסת רגל אחרי רגל לחצאית האפורה. היא נשרה מעליך.
הטוסיקית החמודה שלך התכווצה. השרירים החדשים שצמחו לך ישבו באי נוחות על השלד האיתן שהיה רגיל להרים של שומן ומפלים של מבוכה. הרמת את ראשך אל השמיים. חשבת מחשבות על עונות השנה, או על פרק התורה היומי, או על אותו התבשיל שאת מבשלת שוב בכל שישי.
הגב שלי כאב.
התהפכנו על המיטה. הסתתרת ממני מאחורי הוילון.
ישבתי וניסיתי להיזכר כל היום בשיר של קייט בוש שהיא כתבה למכונת הכביסה שלה.
העפתי את האבק מעל הקסטות. הכל נראה לי כמו גוש גדול וחום שאוצר בתוכו זיכרונות שחוקים עם הרבה רעש סטטי.
קמתי והלכתי לשבת על המכונה.
את ניגשת ושאלת אותי האם ישבתי פעם על רמקולים והאם מה שחברה שלך סיפרה על הפעם הראשונה שהיא חוותה אביונה במועדון לבד נכון. ישבתי עליך. השכבתי אותך על המכונה. היא כבר התחילה בסחיטה. הצמדתי את ראשך לקיר וביקשתי שתספרי לי על הפעם הראשונה שאישה התחככה בך באוטובוס וגמרת בתוך הגרביונים הנוקשים שלך. זה מעולם לא קרה, אמרת. מה עוד מעולם לא קרה?
את בת 31. כמעט הכל, השבת.

היטבת את הפאה על קודקודך. היא הייתה מונחת שם ללא ניע. זיעה של חמסין סתווי נטפה על לחייך. ליטפתי בדמיוני את הצמה שהייתה לך, ושהורדת באבחת מכונה לפני שהספקתי לפרום ולפרוע אותה.
קארה אינו הולם את פניך המוארכות. עינייך השקועות בספרי חול אפרוריים לומדות פסיקות ומתפללות דינים.
משכתי אותך אלי בזרועותיי המדולדלות. את נענית לי. אמסטרדם של ברל התנגן ברקע. שתינו לא מבינות צרפתית. זכרנו משהו על זונות בנמל. וראשי דגים מרקיבים.
היטבתי את ראשך אל ירכי.
הסרת את העדשות, והנחת אותן בקופסא על השידה.
בנמל של אמסטרדם יש מלח
תזייני אותי, תזייני אותי כמו מלח שחזר מחודשיים בים הצפוני ואחז בידו רק דגים חלקלקים וקרים ומפרפרים.
אני מעדיפה לובסטרים.
לא. אסור.
בנמל באמסטרדם
מלחים שם שותים
הם שותים ושותים
הם שותים שוב שותים
רוצה ללכת לשתות משהו?
לא. משעמם.
טוב.
הזדיינת פעם בים?
לא.
ובכינרת?
לא.
ובסיני מול הערבים?
לא.
ובאמבטיה?
ממש זיון? לא.
אז מה את מתכננת למסיבת סקס?
כלום.
את לא מאמינה בלתכנן תוכניות?
לא.
(הודעה זו נערכה מפאת זכויות יוצרים. הפרה בוטה. אין לי מעבד תמלילים עם ניקוד.)
לאה גולדברג - למי שאינו מאמין

למי שאינו מאמין
קשה לחיות השנה.
השדות מבקשים ברכה
הים מבקש אמונה
ואתה אינך מבקש דבר.

ליבי ישן את שנתו
ואני ישנה.
חלומי כבד שתיקה
ומתי מהלכים בשנתי
כבתוך מצודה עתיקה.

איך אתעורר משנתי
ואין בליבי אמונה?
ואתה אינך מבקש דבר.



שוב את דוחפת שירה לכל מקום?
אין לי מילים משלי.
היא אחזה באגרופי

המשך יבוא