מוזה - אחת מתשע

הלכתי לפסטיבל לסבוטרנסבי, ואני לא כוללת את ההומואים לא כי אני פובית אלא כי אני מקנאה. מאוד.
אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבגילי כבר אין להם חיים, ואני רק נולדתי.
אוף, יש לי כ"כ הרבה מחשבות תסכולים מרמרורים רעיונות ואפשרויות לא ממומשות.
אני צריכה להזכיר לעצמי שאני בשלבי תכנון מוקדמים לספר או תסריט שלי,
שאני צריכה לטרטר לסאב הגיק שעסוק בתכנות אינטנסיבי מעבר להרי ה3 אטובוסים, קרי ירושלים, אוף היה בטח נורא כיף במצעד, לזרוק על הדוסים ועל השוטרים חיתולים בשלים, נכון? שנה הבאה אני באה! מישהי רוצה סדנה להכנת פצצות סירחון?
איפה ייתי, שאני רוצה לעבוד על משחק מחשב פאמדומי.
ועל סרט.
ועל ספר.
ולחזור לצלם, כי הציור הרי מת.
ואולי לחזור לצייר רומנים גרפיים, או טוב יותר, מנגה ארוטית.
ראיתי סדרת ספרים לאיך לצייר מנגה.
אבל אני יודעת לצייר. או ידעתי, לפני שהתחלתי לבעוט בכל מיומנות מסחרית או קליטה מדי.
עד כמה גם המדיום או ז'אנר הזה מת?
אני אזעזע נערים יפניים שקוראים באוטובוס פורנו הרד קור מיילדומי או לסבי?
עד כמה הם קינקיים? זואופיליה? נקרו? מה? כל רשימת הפרפיליות?
ראיתי בחנות ספר על היאקוזה.
כמעט קניתי.
אני תוהה באם אני אטוס ליפן, עד כמה אני אסתבך איתם.
אני אוהבת את האצבעות שלי.
מאוד.
קשה להקליד עם הסנטר.
גם עם דילדו.
גם לנגן, מסתבר.
רך מדי.
איזה טוב שיש לי מזכיר.
אבל הוא בחופש. ואני לא.
עד לאן הדרדרנו שזה ככה.
העפתי אותו.
איפה הייתי? משחק מחשב פאמדומי. זהו.
אני גיימרית מתוסכלת.
בעיות קואורדינציה.
אני מחכה בקוצר רוח ליום שאני אוכל לשלוט במחשב בכוח המחשבה בלבד.
לחשוב על זוז או לירות או על נשקי יום דין משעשעים במיוחד, וזה יקרה על הצג.
אם יתווספו לזה מחשקי שליטה, אז מה טוב.
שנים אין לי שלט.
ואין לי עבד לך תחליף ערוץ. כשאני אתקין ויסטה הטלויזיה תעבור למחשב.
שום דבר לא עובד לי.
אני לא מצליחה להוריד כלום.
הפסטיבל היה מאכזב.
הדבר היחיד שעוד מחזיק אותי ערה זאת המחשבה על הסרטים ההומואים הסוטים הנפלאים שעיני עדיין לא שזפה בהם.
לא הלכתי לברוס דה ברוס.
היה לי כרטיס.
אבל הייתי צריכה לתפוס את האוטובוס האחרון.
שוב לא היה לי טרמפ או סטוץ ללילה.
אולם מלא בלסביות, וכלום.
כולן זקנות ובוצ'ות כאלה. פלירטטי עם כמה זוגות אוח'צות חמודים וצלעתי לי לכיוון התחנה.
לסביות לא יודעות לעשות סרטים.
אני עדיין מחכה ללארי. אתה מסוגל ליותר אני יודעת.
לך תעיר את ג'ינה וזאתי, תשים להן טונה של גלוס,וקצת ווזלין על המצלמה,אף אחד לא רוצה לראות סטרייטיות זקנות שלא יודעות לשחק מוצצות אצבע. או הומו לטנט עם קול צפצפני. או עם חיתוך דיבור איטלקי ניו ג'רזיי ( אוחובסקי היה מגדיר את זה טוב ממני) בתור כלום.
עדיין לא ראיתי את באד גירלז. או שוגר ראש עד הסוף. אני צריכה לשמור משהו לחורף הקר. אחח בתי סוהר. אחחח ברייטון.
בברלין עוד יותר קר.
אולי שם אני אכנס עמוק לתוך פורנו הרד קור של הומואים. לייב.
יש סלקציה בקיט קט? יכניסו אותי?
אם לא, איך אומרים משהו שמעליב גרמנים בגרמנית.
אז יש לי סלט בראש ממה שראיתי דבירתי ותכננתי.
ועוד יותר ממה שלא עשיתי לא ראיתי וצץ ונעלם לי בראש.
להפסיק לתכנן.
לעשות.
רשימה של רעיונות. לאיזה מדיומים לתעל. לאיזה מהם צורת החשיבה שלי הכי מתאימה. הצורה חשובה לא פחות מהתוכן. כל התוכן והצורה הלסביים והבדסמים שראיתי עד היום היו משמימים.
עוד השפעות.
לדעת במה אני מורדת.
מי קהל היעד שלי.
רשימה של קרנות מפיקים ומולי"ם.
ולדרך.
אני שוקלת לבטל על ברלין בגלל טורי לוריין וצ'יק. בכל זאת, יש לי 29 קרוב.
שנים אני מתכננת שבועיים קודם איך להתעלק על כל טרמפ אפשרי לכיוון ת"א, או מאיזו ארוחת צהרים להוריד 140 שקל על כיוון של מונית.
אני בלאו הכי מגיעה אחרי הפטיש בול, שאני מקוה שהכיל רק זקנות, אחרי המצעד גאווה, שאני מקווה שהכיל רק הומואים ופרוות סינטטיות.
אחרי הפסטיבלים, שאני מקווה שהכילו רק מיינסטרים משעמם במיוחד, ונקניקיות גרועות.
אני תמיד מחמיצה הכל.
בארץ
בחו"ל.
בכל מקום.
היי, נשאר לי רק טרנט, ואנדריאס שול עם אחותו הזייפנית.
לפחות האולם בויסבאדן יפה?
הייתי צריכה לנטוש את הצרפתים, ולטוס לבואן או אמברוניי. פסטיבלים של מוסיקה עתיקה הם היחידים שאפשר להשיג להם כרטיסים. לא בטוח, בעצם. ואני לא יודעת לתכנן כלום בזמן ונכון.
די, להפסיק לשמוע מוסיקה של זקנות.להפסיק לראות סרטים של זקנות לסביות.
אני לא מאמינה שנסחבתי ביום שישי ושילמתי ממיטב כספי הדל בשביל סרט שאם היה לו תוכן סטרייטי אפילו הולמרק לא היו משדרים באמצע הלילה. ועוד המורה מכוערת לאללה. שום דבר קתולי קינקי באמת. כמעט קניתי כרטיס לאוונסנס, אולי שם אני אזכה לקינק קתולי ישן וטוב. כבר אין במה למרוד.
הבו לי מטאל.
את הפורנו הלסבי אני צריכה עוד לעכל.
איזו מוסיקה הומואים בדסמים מגניבים שומעים?
ספיד קור?
אני שוקלת לקנות לעצמי את הויברטור האולטימטיבי. ובהנחה.
אולי אני אמצא עבודה בפאן פקטורי. אפתח את מחלקת הקינק שלהם או משהו.
כמעט קניתי לעצמי את הסמוראי, עד ששמתי לב, בטעות, שהוא מכיל אותה כמות כמות חשמל כמו כסא חשמלי משומש במצב טוב באיביי.
או שאני אודג דגים בריין.
אם יש דבר אחד שצריך ליבא מהגרמנים, במתנה, זה את הטכנולוגיה החדשנית שלהם של לא להזרים ביוב פסולת תעשייתית ואורניום מועשר פגום או משומש לים/נהר/אגם/נחל/אגמון/ימה/שלולית שלהם.
אח, בא לי לאכול טרוטת שמך. האבטיח היה חמוץ שוב.
לרומנים יש נטיה להחמיץ כל דבר אפשרי.
אני לא אקבל אזרחות מסתבר.
יש מצב שאני אעבור לבוקרשט ואפתח מועדון שם.
הדנג'ן מוכר זכיינות?
איך אומרים מרתף ברומנית?
אם בברלין הם קוראים למרתפי עינויים שלהם על שם שוקולד אמריקאי גרוע, אולי אני אקרא לשלי ... לא זוכרת.
היה שוקולד כזה עם רום זול בפנים.
דה איסטר באני קלאב?
אימפריית הפטל?
אני צריכה גם לזכור להביא מזכרות.
סיכות כאלה של מודעות לאיידס בקילו?
בגדי וינטג' שווים?
דנטל דמז?
כפפות לייטקס שחורות סקסיות?
באט פלאג לנשים?
אה, הפורנו הכיל המון צעצועים ומעט סקס.
שילמתי כסך טוב ב3 בלילה על פרסומת ארוכה מאוד ומאוד לצעצועי מין פרנסאווים.
ואמריקאים. כן, נשארתי ערה עד שם.
יצאתי בתחושה של, יש רק לאן להשתפר מכאן, ואיזה טוב שאני בי ובקטע.
מהר, לפני שממסחרים לנו את עצמנו, ועושים מזה סדרות גרועות בהוליווד.
אגב, אם יש דייקספלוטיישן( עמדתי בסרט שלם על תולדות הקולנוע ההומו-לס-בי, במקום לראות סרט מרתק על הפקטורי של וורהול, אם מישהו שמע על פקטורי עדכני נא לשלוח לי פרטים במייל ) בלקספלוטיישן אסייןספלוטיישן ועוד משהו, אה טרנס ספלוטיישן, יש בסדמספלוטיישן? ואם כן, תחת איזה שם לחפש את זה באימיול?
עדיין מחפשת פאמדום יפני אקסטרה סוטה, תודה.
חוצמזה נמאס לי להיות מוזנת בכמיהה לסקס, ייצוגים של סקס, סובלימציות של סקס, הכל סטרייטי ווונילי, אלכוהול גרוע, לחות, ונסיונות נואשים להתפתח ולהבין את העולם.
אני חייבת לחיות יותר.
יש סאבים חיים בטכניון?
הספריה נסגרת מוקדם בקיץ, למהר.