|
|
|
כשהכי שקט בחוץ
הכי רועש בפנים
בגוף, בחדר, בעולם שנוצר כל פעם מחדש
לא בכאב
לא בעונג
הכל מתחיל ומסתיים בתחושה
היא נאנחת הוא שותק
כשהוא נאנח כבר אין לה כוחות להיאנח
חריץ אור חודר דרך תריסים
מסמן שהלילה שלהם עומד לחלוף
בוקר טוב
כשנרגעת במזגן לא מסוגלת להבין שאתה שם
מרחף קבוע בין סדיניה, גופה ושמיכתה
שומר קבוע על כולה
היא לא יודעת אך קצת מרגישה
מנסה ללחום בלא נודע
אולי לא רגילה
אולי עוצרת עצמה מלהסחף להרגל
שהיא שלי
כשלא נדבר יכנסו מחשבות
לראשה שלמד לא לפתח תקוות
היא לא יודעת איך היא, היא לא מבינה
שליבי משייט לו מזמן בגופה
חוששת מזה, בוחנת , לא מאמינה, לא מעכלת, לא רגילה, לא מפנימה
שהיא רק שלי
ואני רק שלה
כשמפחדים לקבל, מקבלים פחות
אפילו שהכל מוצף מתנות
לונדון פרק 1 מתוך 3
שבעה צעדים ושש עשרה מדרגות מובילות בין דוכן העיתונים שברחוב, לבין פתח דירתו.
לונדון, חורף אפור בעיר שאפורה גם בלעדיו וזה חלק ניכר באווירה הקסומה של העיר.
הוא הגיע לשבוע עסקים וקיבל דירה מושכרת ממש במרכז העיר, כדקה מכיכר לסטר.
זה לא היה מקרה ששם שכן לשבוע, כבר שהוזמן לשבוע הפגישות, הבהיר למזמינים שאינו מוכן להשתכן בחדר מלון.
הוא רצה דירה וחשוב מכך שתהיה בקרבת רחבת הכיכר. כיכר לסטר ידועה כרחבה המוכפת מספר גדול של בתי קולנוע
ואם יש דבר שאינו מוכן לוותר עליו, זה תמיד לגור במרחק הליכה מבתי קולנוע. הקולנוע הוא חייו.
היומיים הראשונים היו עמוסים. ללא רגע אחד של שקט.
והנה מגיע לו סוף היום השני בידיעה שמעכשיו, מעבר לפגישה פה ושם הוא פנוי לאהבתו האמיתית, הקולנוע.
נעצר קרוב לדירתו בדוכן העיתונים, כדי לקנות ״ טיים אאוט ״ כדי לבדוק מה מציג בעיר, וחפיסת מלברו אדום ארוך.
עוד אחד ממספר הדברים האהובים עליו בעיר, זה הכיף לחזור לסיגריות המקוריות שלו, בישראל כבר לא מייבאים שנים מלברו אדום ארוך(100).
הדוכן , כמו כל דוכני העיתונים בעיר, מעבר לסיגריות ועיתוני היום ומגזינים, מתהדר בשלל מגזיני הסקס העולמיים.
עקב היותו שחור מטבעו, עיניו נעצרו על מגזין בדסמ. הקהילה הבדסמית בלונדון גדולה, ומדובר בתקופה של כמה שנים אחורה שנת, 2002, שנה בה האינטרנט בחיתוליו כך שבדסמ לא היה בראש מעייני בוני האתרים.
יום אחרי כשירד בבוקר לרחוב, עצר לקנות סיגריות, אך הפעם הגיע מוכן לדוכן. בין דפי המגזין הבדסמי הככניס דף שמספר דקות לפני כתב בחדר.
"מאסטר מישראל נמצא לשבוע בעיר. במרחק של מספר צעדים מהדוכן, דירתי. במידה ואת שחורה כמוני, ומחפשת חוויה חד פעמית, להתמסר לאדון בלי גבולות ובלי הכנה מוקדמת, את מוזמנת לעלות לדירתי הממוקמת בבנין הלבנים האדומות הצמוד לדוכן, דירה 4c. ההצעה תקפה עד רביעי בשעה 22:00, בחמישי כבר לא אהיה בלונדון.
באותו הערב. לאחר יום של מעבר מקולנוע לקולנוע וצפייה בשלל סרטים, הוא עצר בדוכן לקנות סיגריות וכמובן לבדוק אם הדף שהשאיר עדיין במקומו. הדף איננו. בחיוך מרוגש חזר לדירתו.
יום ועוד יום עוברים וזהו יומו האחרון בלונדון, אין שום ניצוץ או סימן שפגישה שתביא לסיפוקו הולכת להתרחש.
רביעי. 22.00. דפיקה בדלת...
המשך בקרוב
כל היופי בלילה זה שהוא שחור!!
אז אנשים שצריכים לצבוע אותו לבן, כדי להשאר ערים כל הלילה מסכנים!!!
שקט, דממה
זוג צללים באפלה
ידו אוחזת ידה
יוצאים השניים למסע
בין ירכיה צמרמורת
בין ירכיו זקפה
בין גופותיהם חשמל סטתי
בין הזוג לעולם הפרדה
כיפוף למטה,
ראש נצמד לרצפה
קימור כלפי מעלה
ישבן כיוון תקרה
בד קטיפה עוטף ישבן
סרט הדבקה על דגדגן
פטמות מושכות גוף לאחור
כששתי צבטות מותחות
שיער ראשה נפתח כמניפה סביב ראשה
זרמי שעווה מתקררים, נועלים את כל גבה
עכשיו מגיע האיבר
זה שהתבלט במכנסו הצר
נכנס מתחת לקטיפה
מרטיט יותר את כל גופה
טבעתה מלאה באצבעו הגברית
מורגשת ומודגשת בזו הזווית
דגדגן מרטיב, מקלף סרט ההדבקה
קטיפה מורדת וחושפת הנעשה
ישבנה אדום מחום הבד
מלא עד שובע מאיברו החד
הספאנק מגיע להרגעה בלבד
גמירה אנאלית רק צד אחד
עוברים לאיבר מינה המיוחד
נכנס בשעריה ונתקע, נעמד
תקוע בלי תזוזה בין רגליה
מרגיש כאילו היה שם כל חייה
לא תנועה לא תזוזה
כך גופו בין רגליה
כשמרגיש זקפה נופלת
מושך פטמותיה
רעידות הכאב מפטמות בגופה
מחזירות לו ברגע את מלוא העוצמה
גלים בגופו
גלים בגופה
שעות של חיבור ללא כל תזוזה
אין טעם לזוז האורגזמה קבועה
כל הזמן מרחפת ללא דעיכה
גופות נוגעים ברקיע
זרמי חשמל באוויר
טראנס לא נפסק של חושים
כך ירדמו כשגופו בגופה
עד שכמו בכל בוקר שוב תצוץ הזקפה
בדיוק כשהוא הרגיש שמצא את דרכו
התהפך עולמו
כשסגר דלתות נפתחו עוד אך נשארה דלת אחת נשארת מחכה
דלת לבנה מוארת, חדשה ונוצצת
צירים חדשים, ללא חריקה בפתיחתה
לא חשב שהדלת תקרא לו
אולי בגלל שלט האין הכניסה התלוי
אולי מההרגל לדלתות שחורות
אולי לא הרגיש מוכן לדלת לבנה
אולי לקח את הלבן כמובן מאליו
השלט אין כניסה תמיד קורא לו כמו הזמנה
כשהתקרב גילה שטיח שחור בפתח הדלת
שטיח שמעולם לא דרכו עליו
וגם אם דרכו לא השאירו חותם
הכניסה לדלת הביאה איתה אורות רעננים שהזכירו לו מהיכן הגיע
הדלת הלבנה נתנה לו תפיחה על כתף ומעיין אישור שדרכו היתה נכונה
פתיחת הדלת גם הביאה איתה אופציה להתחיל מחדש עם ידע מוקדם ואפשרות לתקן או לשכלל
כשנסגרה הדלת מאחוריו, צידה הפנימי היה לבן גם הוא אך כולו פסי שחור מתפתלים
כמו זברה בין לבן לשחור
התחיל לפסוע
כבר שכח את הדלת והדרך שהכתיבה
יוצר שבילים משלו
הדרך חייכה לו
אדם בוגר עם נסיון דרכים רב
פוסע בדרך חדשה ונקיה
לעיתים מכתים בתביעות רגליו את דרכו
ולא פעם הדרך תכסה את כולה בדרכה הנקייה והחייכנית
מעמיד אותה על ארבע בפינת החדר
עיניים קשורות
מניח צמוד לרגליה, לגופה, ואט, אט ממלא החדר בשלל בלונים צבעוניים
מהרצפה ועד אמצע החדר, הבלונים מלאים במים
ומאמצע החדר ועד התקרה הבלונים מלאים הליום
מורה לה להסיר את קשר עיניה ומבטה נחשף לעולם צבעוני מעוגל
בחלקו מרחף ובחלקו נוזלי כמיטת מים
בואי אלי
הבלונים ממלאים חדר בדחיסות רבה
היא לא רואה מטר קדימה , לכל מקום שתפנה יצמדו לעיניה ולכל גופה בלוני צבע
כל צעד לעברי יפוצץ בלון
פעם בלון אוויר שיצליף בעורה מהיות הפיצוץ קרוב וצמוד לבשרה
ופעם בלון מיים יתפוצץ וירטיב את כל אזור הפיצוץ בהפתעה
מגיעה אלי כולה מבולבלת, מתעתעת, ברקע הכי צבעוני בעולם
מרים אותה בשתי ידי
קושר רגליה וידיה לחבלי סנפלינג נמתחים וקפיציים מהתקרה
חודר אליה בעמידה
ובחדירה ראשונה דוחף אותה אחורה לריחוף באוויר ונפילה רכה על בלוני מים מתחת ובלוני אוויר מכסים
זוג מרחף באוויר צבעוני כדורים כדורים
שניה לפני שגומר יוצא
שולף מחט תפירה מבין שיניי
ובו בזמן יציאת נוזל חיי על גופה
מפוצץ עשרות בלוני מים שמרטיבים בערבוב זרעי את כל גופה ללא הפסק
שוכבת קשורה באוויר בין תקרה לרצפה
מעט בלונים עוד תחת גופה ושמיים מלאים של צבעים משתנים מעליה
מצלם בראשי תמונה שלא תישכח לעולם
היום הצבעוני ביותר בחיינו
הוא לא סתם נכנס לחדר
היא לא סתם חיכתה לו
הוא ידע שתחכה
היא ידעה שיבוא
התקופה שלא נפגשו גרמה לכאב פיסי אצלו, אצלה
חוסר מילוי החסר הורגש הפעם יותר מתמיד
הם לא קבעו
הם לא תיאמו
היא ידעה שיבוא
הוא ידע שתחכה
קול חריקת הדלת כשנכנס לחדר, גרמה לה לגמור
אולי מהציפייה שיבוא, אולי מצפייה לתגובה שתבוא עקב גמירתה
התיישב מולה
בלי מילה
בלי תנועה
כצופה בטלוויזיה אנושית
היא תחכה
הוא יודע שתחכה
הוא לא ייתן
לא עונש ולא פרס
לא מילת אהבה
ולא מילת אכזבה
היא קרובה להישבר
ברכיים כואבות
עיניים דומעות
ידיים רועדות
והוא רק צופה
אף פעם לא נותן לה להביט בו
אך הפעם לא מעיר
לא מעניש
כאילו מתעלם
אך להפך
עינייו לא יורדות ממנה
אין לנחש מה בראשו
גופו קפוא
עיניו לא משדרות דבר
בוהה בה כמו בחפץ
גופה מתעייף
מתבייש
מוחה מעכל וגופה מרגיש כאילו פעם ראשונה בערום
כאילו פעם ראשונה נחשפת מולו ובכלל
מעולם לא הרגישה איך זוג עיניים לא מרפות מבט ממנה
חוקרות כל פרט
נחשפות לכל מעלה ופגם
בחוסר שליטה מוחלט גומרת שוב
הוא קם ויוצא
היא יודעת שתראה אותו שוב
הוא יודע שהיא תחכה לו
מעניין אם בפעם הבאה תגמור יותר מהר
מעניין אם בפעם הבאה תפחד לגמור
פריטה על כל מיתרי גופה כנבל
קודם הכיוון
אחר כך חימום האצבעות
ואז רעידות מייתרים לאורך גוף לבן עירום
גבוהים ונמוכים
הגבוהים מצמררים לעור ברווז
הנמוכים מרעידים ומרטיטים עד רטיבות
הרטיבות מחליקה אצבעות
מיתרים מחלידים והופכים לחבלי ברזל ממתכת
כמו מכשיר פורס בייצים הנבל לגופה
מאיים לחתוך
גוף מנגן מעצמו תחת נבל
צלילי אנחות וריגוש
תזמורת
קשר של שתיקה בהמתנה מתוקה
הכל נכתב מתוך מצב
היא ביקשה הוא לא ויתר
שקט ושלווה מכסים האור ומכבים הנר
הפסנתר נטף זיעה
גלגליו התחילו נוע
שלוש ועוד שלוש ועוד שלוש
גוף מסרב להחלים
זיקוקים ואורות בראש נשי עדין ולבן
אחר הצהרים של פורענות
יוצאים שונה מהכניסה
הבטחת שייכות, קנאת אחר
נכתבים שניים בספר נשרף
חוקים משתנים, אבק מכסה ספריה
רטיבות ערווה וחום הגוף יוצרים קשת צבעונית בין שדיה
ענני גלי חום, גשם דמעות
המפקד והחיילת יוצאים לקרב בלי פחד
זו מלחמה שקטה
מלחמת שלום
מלחמת אהבה
תריסים נפתחים ועולם חדש נגלה לעיניים
מביטים בעולם שלם שמקנא בעוצמתם
עם כל צבעוניות הנעשה בחדר העולם נראה אפור
