ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנכתבים

תמונות הנאספות למכונת העריכה של החיים

117

לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 11:53

ברלה ברלה אל תצא
אני לא יודע מה סיפרו לך
אבל בחוץ לא משהו


ברלה ברלה תישאר בפנים
אני לא יודע מה סיפרו לך
אבל אימא אבא ועוגה זה סתם סיפורים


ברלה ברלה אל תצא
תישאר בבית, תדליק מזגן
החום בחוץ ימיס אותך

ברלה ברלה, תמצא לך ברלית
תעשו לכם ברלך קטנים
ותשכחו מהעולם
הסיפורים ששמעת על החוץ, שקר אחד גדול...

116

לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 10:59

כבר מתקופת התנך ועד לימינו
תמיד בין גבר לאישה, הסתתר נחש
וכבר מאז, זה הוא שעשה צרות

אז אולי עץ הדעת עשה משהו לחווה
אבל האדם עד ימינו, גם אחרי הפרי האסור, חושב דרך הנחש



וכן זה עצוב

וכן זו הכללה

אבל לא מעט מכרים קרובים שלי וחלקם ההפך מטיפשים, כשמגיע רגע האמת, חושבים מהנחש.
והעצוב מכל, זה שהם גם גאים בזה!

115

לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 6:27

כשקשה אין חשק להיכנס
כשלא קשה אין אפשרות להיכנס
מלכוד 22

114

לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 2:54

בסביבה קצת אחרת
במקום לא נודע
יושבת גברת בבגד אדום


במקום לא רחוק
בשום מקופ אחר
יושב אדון בחליפה ועניבה


בפינה צדדית בקצה רחוב
רחוב ללא מוצא
יושבים צוות ומתכננים איך מה ומתי


בסיבוב הכיכר
כיכר לחם לא תנועה
יושבת קובית חמאה


בצומת דרכים בחייו של אדם
קריירה פינת אהבה
יושבת בשקט מחשבה תועה


בתנועה לא פוסקת
קפואה בלי תזוזה
מילה לאוויר נזרקת

המשחק משתנה
משתנים החוקים
אין כיוון אין תכנון
רנדומלי הופך שגרתי ורציף
משחקי תפקידים
משחקי אהבה
משחקי השליטה
משחקי החיים

113

לפני 12 שנים. 26 ביוני 2012 בשעה 19:22

ארובה מוציאה עשן סמיך
שמיים מתכסים עננים חדשים שנולדים לעולם חיוור
שבע ציפורים משייטות באוויר אביך
נמלה נחבאת בהר גרגיריה

כשאדם וחווה יצאו
שגבולות הטבע נחצו
עולם הסתובב לשני הצדדים
המים כיסו דאגות ופחדים

לא תמיד כשהשמש שוקעת מחשיך
לגופה שמש משלו
רעידות אדם
בבריכות חווה

מאות שנים חוקרים את המושג
אין טעם
אם נדע הכל יהרס ויהפוך טכני
וטכניקה חשובה אך הרגש המרחף הוא העיקר

בין נגיעה לריחוף
בכל מבט חטוף
שניים יוצרים מיזוג נוזלים
בין אדמה ושמיים האורות כבים
ושליטה מתרחשת בכל הבתים
פעם ככה ופעם כך
זה לא תמיד נראה מלוכלך

אוויר ברוח מתעצמת
יעיף הכל
ללא כל כבוד לנמצא

112

לפני 12 שנים. 26 ביוני 2012 בשעה 18:18

לאכול אותך
ברוטב עגבניות
מגולגלת באצת סושי
מכובסת במרק
שוחה בפיתה עם חומוס וצ׳יפס
מרוחה בשוקולד עם קצפת מעל
עטופה בתות שדה

לעכל אותך לתוך גופי ולהרגיש אותך מבפנים
שוחה בין איברי הפנימיים
זורמת בדם עורקיי
משתעשעת בין שקי ילדיי העתידיים
ישנה לצד ליבי

רוצה אותך בתוכי
ולא מחיבוק חזק
לא מחדירה מינית
חלק ממני בלתי נפרד

111

לפני 12 שנים. 26 ביוני 2012 בשעה 17:53

שמלת כלה וחליפת חתן
זרוקים בחדר על שולחן
היא לבנה
הוא שחור
בדים המונחים על צבע עור

ברקע לא בפוקוס
זוג נשוי מסתשן
חליפות נבוכות. תופסות פוקוס מצלמה
שרוול שחור מחבק כתפיות שמלת תחרה לבנה

110

לפני 12 שנים. 26 ביוני 2012 בשעה 3:20

שקט ושלווה, מכתיבים את קצב השליטה
אין לנגוע כפגיעה
אין מבט בלי כוונה
הכל קורה בהסכמה

היא לא רק לו כי הוא גם לה
שקיעת ירח מבוא חמה
ולא תפרח האדמה
ללא קצת שקט ודממה

אוכל שמיים
רואה עיניים
נושם שפתיים
מפגש בין שניים

בין שלוש מלחמות גופם נמצא
ובארבע עונות ליבם נכלא
נפשם יוצאת להפגנה
שלא הכל זה לטובה

אחד ביד ובישבן
הלך גדול, חזר קטן
אחרי טיול בדגדגן
הושפל ושב

אך זוהי טכניקה פשוטה
זו התבנית זו הבניה
שמגרונה נשמע האות
אמשיך עם זה אסור לבכות

בין שניים עשר המחנות
נלכד אדם אובד עצות
הילך ושב בין השורות
שלפעמים זה רק צרות

קחי מה שאשלח לך
כמו מכה אל תוך ליבך
אחרי שנים שאחפש לי
אחזור לחיות רק בשבילך

בדיקת איזון בין האזניים
מגע חורק בין השיניים
עוד ממתינה לו בנתיים
ואם תחדל תשקע במים

חוט ותקע של תנור
קושרים גופה אל התמרור
סיגריה מדליקה גפרור
כבר מתרגלת לסידור
שהוא יודע כל איחור
ולא שוכח

ידה אוחזת בחוזקה
חבלי הקשר לגופה
פה מילל
אישון דומע
וצעקות איש לא שומע

ניגש כולו אל שתי רגליה
מרים, קושר לזוג כתפיה
חושב רצוף ורק עליה
איך משולשת בלי בגדיה

כתמי עבר בין ירכיה
פוגשים מצליף כל כך מוכר
גופה רועד מקור, תאווה וציפייה

כדורי מים קפואים מחליקים במורד החזה
נאספים בטבורה כמו אגם רוגע
הצלפות מרעידות גוף ואחר כך אגם
מי נהר שטים לעבר ערוותה

כתמי עבר נעלמים וירכיים מתהדרות הצבען החדש
ערווה רטובה מבעבעת מחום ותקווה
נכנס גדול יוצא קטן ועייף
מפלי המים הופכים מפלי חלב

נופל צונח על גוף נשי מהודר ומוכתם כאחד
ידיים אוחזות סביב ראשה ככרית
חזה נצמד חזה
איבר נח לאורך פתח מערת האשליות המתוקות

זוג גופות שוכבים ככריכת ספר הנכתב בין שתיהן ומספר על כל הנעשה והקורה

109

לפני 12 שנים. 25 ביוני 2012 בשעה 18:22

כל קשר בינה לבינו מקרי בהחלט
אך עם זאת הכל מתחבר
הכל יושב במקום
כאילו ידו נולדה מחוברת לישבנה


הוא הגיע מפה היא הגיעה משם
ההגיון אמר שלא יפגשו לעולם
הטבע החליט זה הזיווג המושלם
היא נמצאת בליבו הבונה לה בית חם


מה יקרה בעתיד, אף אחד לא יידע
עכשיו היא שלו והוא רק שלה
בעיניי אחרים זו אגדה או חידה
להם זה לא מפריע


למעלה למטה
מתחת מעל
בהיסטריה ברוגע
השניים אחד

108

לפני 12 שנים. 25 ביוני 2012 בשעה 17:56

קצת נגיעות
קצת ליטופים
קצת לחישות
קצת מילים
קצת צעקות
קצת השפלה
קצת כאב
קצת צביטה
קצת קריצה
קצת הצלפה
קצת שעווה
קצת פקודות
קצת עונשים
קצת מהכל
הרבה אמת
הרבה כנות
הרבה אמון
הרבה בטחון
המון אהבה