בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנכתבים

תמונות הנאספות למכונת העריכה של החיים

65

לפני 12 שנים. 24 במאי 2012 בשעה 12:25

שיר ילדים



מלטף לה את הלחי
מלטף את האגן
מלטף את זוג שדיה
מתגרה בדגדגן


שנים שלא נגעו בו
כבר יש שמועות שלא קיים
אך הוא יושב לו שם בשקט
מצפה מגע אדם


מכוסה בזוג שפתיים
מסתתר מהעולם
הוא לא משוויץ כמו השדיים
שמתפארים אל מול כולם


לפעמים נרטב לבד
ומתנפח בעצמו
אך אימו לא מוותרת
היא מחכה לאדונו


ואדונו סוף סוף הגיע
לטפל קצת באימו
מתגרה בו, לא נוגע
כל כך שקוע בעצמו


מתאדם כדובדבן
מכפיל גודלו וצורתו
פתאום חושף עצמו החוצה
כמו מתחנן בתשוקתו


אימו גאה וגם תומכת
בצאתו ממחבואו
אדון נחשף בשתי עיניו
לכל גודלו ותפארתו


הוא מתקרב, היא מפחדת
כבר שכחה איך להרגיש
אך בשניות היא מתמסרת
זה אדונה, זה לא סתם איש


הוא מלטף, מרטיב, נוגע
חודר אליה
היא רוטטת בין שפתיה
שכחה את כאביה


הוא פתאום רוכן עליה
כמו אביר על סוס לבן
חודר, מוחץ את שתי שדיה
משתפשף בדגדגן


היא צורחת, הוא יודע
שהפעם לא מכאב
נוזלו ניטז בין חלציה
מלטף לה את הלב

[u][b]

אור חדש​(אחרת) - איזה יופי.
לפני 12 שנים
master ddrr11​(שולט) - תודה אור
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י