בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנכתבים

תמונות הנאספות למכונת העריכה של החיים

98

לפני 12 שנים. 21 ביוני 2012 בשעה 1:58

פרק צ ואחרון

לפני שאכתוב את הפרק האחרון אספר קצת שמדובר בסיפור אמיתי. לא סיפור שלי ואני לא אחת הדמויות.
היתה תקופה בה גרתי בניו יורק בערך שלוש שנים... כתבתי קצת בפוסט קודם על נשלטת יפנית שהיתה הראשונה שלי שם. ידידה טובה שלה ועם הזמן שלי נתנה לשנינו מפתח של דירת קיץ באפ סטייט ניו יורק של אדונה לסוף שבוע שאולי ארחיב בהזדמנות... בכל מקרה הדירה כולה היתה מלאה בתמונות צילומי סשנים מדהימים של הזוג... שגרמו לי מיד שחזרתי לשאול ולשמוע את סיפורם של הזוג... עם קצת עזרה ודימיון שלי... וקצת מנסיוני ... הסיפור בפרקים... אז תהנו מהפרק האחרון...


יומיים אחרונים היו ימי אהבה
היא היתה תחתו
הוא לא הכאיב או השפיל בכל מובן
ואז הגיע השעה
הרגע בו השבוע נגמר
רגע ההחלטה

הוא העיר אותה לארוחת בוקר בגינה
קנה את מיטב מטעמי שוק האיכרים שמתרחש באיזור אחת לשבוע
מזג לה קפה
והתחיל

יקירה
נגמר השבוע,
עכשיו הכל בידיך
בעוד כשעה תעצור פה הלימוזינה שהביאה אותך לכאן
אם תחליטי לעזוב תמיד תהיי בליבי
אם מחליטה להישאר זו דרך חיים.
את היומיים האחרונים השתדלתי עד כמה שאני יכול להעביר כונילים
אם תישארי לא כזה יהיה המצב
רציתי שתטעמי מה יכולה לפספס ומה יכולה להרוויח אם מחליטה להישאר
השתדלתי לחנך וללמד ואמשיך תמיד
אבל אם תחליטי להישאר תצטרכי לשרת ולהיות כנועה מרצונך
לא בכפיה ולא כדי להוכיח לי עד סוף שבוע
הכניעה תהיה מרצונך או שזה לא יעבוד.
אני כמובן אשלוט, ואמשיך לחנך, ולא אתן לך לפזול
אך שליטה מרוויחים, לא דורשים

בגדיך איתם הגעת מוכנים נקיים על המיטה
הכנסי ותחליטי אם ללבושם ולעלות על לימוזינה
או להישאר איתי כאן בשולחן

היא קמה ונכנסה אל הבית
הלימוזינה הגיעה
צפצוף קטן נשמע
הוא ניגש לנהג והציע לו לשתות איתו קפה כשהגברת מתארגנת
הנהג יישב וישתה
יעברו להם דקות קטנות

״סלח לי לדקה אבדוק מה מעכב את הגעתה״
הוא נכנס לבית
פותח דלת ומגלה את מגדיה בפתח הדלת קרועים על הרצפה
מבט לכיוון השטיח שצמוד למיטה חושף לעיניו את שחיכה לו
היא ממתינה על ארבע, עירומה
מרימה מבט ישר לתוך עיניו
״אני שלך אדוני״



סוף



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י