סיגריה מונחת על סף מאפרה
מאורך אפרה ניתן להבין שלא עושנה מעולם
פשוט הודלקה, הונחה ונשכחה
קירות חשוכים בהם שני חלונות
האחד חלון לרחוב
השני אינו חלון אמיתי, השני הוא ריבוע אור שנוצר מהחלון הפונה לרחוב
סיפורינו נבנה בין שני החלונות האלו
מעבר היותו פיסית קורה בין שתי חלונות
גם אופיו דומה לסיטואציה, כלוא בין דמיון ומציאות
כמו סרט נע עוברי הרחוב נעצרים ומביטים
אינם רואים, לא אותי, לא אותה
הם מביטים דרך החלון המציאותי בחלון הדמיוני
לעיתים יראו רק צל תריסים
לעיתים יהנו מסרטוני הצללים הקצרים שנוצרים מתנועת גופותינו בחלל החדר המתנגשות באור
עשן הסיגריה הולך ודועך
התריסים נסגרים, את עבודת שאיבת עשן הסיגריה הם סיימו
קול גדול של קהל טלוויזיה אמריקאית נשמע ביוניסון אווווווו
היא מחייכת
החיוך נצרב בזיכרוני בזמן שסגירת התריסים מעלימים אותה מעיני
שני החלונות שחורים ובלתי נראים
נשארים בחדר זכרונות אור
נשארים בעיני זכרונות חיוכה
נשארים במאפרה זכרונות סיגריה
נשארים ברחוב זכרונות קהל