לפני 9 שנים. 7 בפברואר 2015 בשעה 18:34
נכנס למיטתו בחדרו והביט בתיקרה
כל לילה שניה לפני שעיניים נעצמות, מביט בתקרה המשנה את צבעה מהבהובי הטלוויזיה ושלל מכשירים וממירים הדולקים כמו נרות בחושך.
הלילה שידרו מכשירי החדר אורות כחולים, תקרה כמו ים ואם כבר ים הרשה לעצמו לצלול.
גשם החל דופק על חלונות תקרת הרעפים שמעליו והעצים את תחושת המים העוטפת.
כנסי הוא צועק להשראה שדפקה על דלתו ללא מנוח. עם ההשראה הים הפך כתום (אולי ההשראה ואולי קרן השמש הראשונה של יום)
גופו רפוי, צף על מים כתומים, שקט.
מרגיש את כל ההיסטוריה שעברה מיטתו, חולפת תחת גופו הערום, כמו מנוחה על מליון תמונות.
מצמוצי עינים, כמו קאט, כמו תער, חותכים חזרה למציאות והכל נעלם.